ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"אגרות קודש אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק"אגרת מב

אגרת מב

[תר"ח]

ועתה ⁵⁸⁷ נבוא לדבר על דבר הטענות ותביעות של ר"ט ⁵⁸⁸ על דבר השכירות, שאומר שמגיע לו.

גופא דעובדא הכי הוה בקיץ תר"א הי' על מוהר"צ ⁵⁸⁹ יסורים מנגישת חוב וועקסלין שנתערב עבור אחרים ונשלחו מלייפציג למאסקעווא ⁵⁹⁰ , על כן עלה על דעתו אחר כך בחורף תר"ב לשכור איש שינהיג על שמו המסחור גיוואנט ⁵⁹¹ ושאר דברים דמאסקעוי'. וביקש לשכור על זה את מוהר"ט שהוא ינהיג העסק הנ"ל, והי' ביניהם סכסוכים בהמקח עד שהושוו באייר תר"ב, שיהי' המקח קכ"ה רובל כסף לשנה. ועוד זאת, שהמעות הנפדים עבור הגיוואנט ושאר סחורות עד שישלחום לשלם להסוחרים ⁵⁹² , יהי' מונח בפקדון תחת יד הר"ט הנ"ל, ומזה יוכל להלוות לבטוחים גדולים, שיהי' לו ריווח מזה חמשים רובל כסף. אך שהמעות יהיו באחריותו. ובפירוש נדבר ונכתב שהשכירות הוא לזמן, היינו על ג' שנים מהיום, היינו מסוף אייר. ובדבור הי' תנאי מפורש בסוף חורף שלפני אייר, שלאחר כלות ג' שנים הברירה ביד שניהם, היינו הברירה ביד מוהר"ט, אם לא ירצה עוד להיות שכיר על זה הרשות בידו, כי אמר שיראה אז לפי העת והזמן אם אין יראה כו', כן התנה ר"ט בפירוש בפה מלא שיהי' אז הברירה בידו, ולכן כמו כן אמר מוהר"ץ גם כן בפירוש בפה מלא, שגם כן יהי' הברירה בידו, אם לא ירצה לשוכרו יהי' ג"כ הברירה בידו, והסכימו שניהם על זה, ולכן נכתב הצעטיל רק עד כלות ג' שנים (ומ"ש בצעטיל הראשון דאדר, ובהמשך הזמן אפשר כו', דלכאורה נראה שהי' הכוונה שיומשך יותר, יש על זה ב' תירוצים, ושניהם אמת, הא' דהמכוון ובהמשך הזמן אם שניהם יתרצו שיומשך יותר אזי אפשר כו'. הב' כי צעטיל הנ"ל נכתב מקודם, אבל אחר כך התנה ר"ט בפירוש, שאחר ג' שנים יהי' הברירה בידו, וכמו כן השיב ר"ץ שגם כן יהי' הברירה בידו, לכן נכתב אחר כך באייר עד כלות ג' שנים, כפי שהסכימו שניהם שיהי' הברירה ביד כל אחד אם ירצה או לא).

עוד זאת אמר מוהרר"ט למוהר"צ, שאם רצונו לשוכרו בשביל להסיר פחד נגישת הוועסקלין מעליו, אין דרך אלא אם כן יסלק את עצמו מכל העסק, ושיהי' רק מוהר"ט העוסק בכל מכל, ועי"ז יצא שמו של מוהר"ט על זה. אבל כל שיהי' למוהר"צ אפילו קצת עסק בזה, יקרא הכל על שמו, כי ר"צ מפורסם לסוחר ⁵⁹³ , ומוהר"ט יהי' טפל, ואין שוה ליתן עבור זה מאומה, עכ"ד. וכן נרשם בהצטיל שנכתב להיות מונח למשמרת לג' שנים הנ"ל, שהוא יהי' כל העוסק בזה בכל העסקים ממש, שיקבל כל המעות מכל מוכרי הגיוואנט ⁵⁹⁴ , ולחשוב הוא עמהם כל החשבונות, ושמידו יושלח למוהר"צ מה שנצרך ⁵⁹⁵ , ושמידו יושלח להסוחרים ⁵⁹⁶ לסלק.

אח"כ תיכף ומיד ממש נתגלגל הדבר שלא נתקיים המעשה כלל, שלא הי' לו עסק בזה כלל וכלל, היינו לא יותר מקודם הפסיקה, והי' כל העסק רק על מוהר"צ כמקדם. והסיבה לזה הי' מפני שהמעות הנפדים על ידי מוליכי הגיוואנט והריפש ⁵⁹⁷ ושארי סחורות למכור בנעזין ובעזראש ⁵⁹⁸ ובבייעשנקוויץ לא רצו בשום אופן שימסרו המעות והחשבונות למוהר"ט ⁵⁹⁹ , מכמה טעמים שאמרו, והוכרח מוהר"צ לקבל מהן.

ומאחר שמההכרח הי' לקבל ⁶⁰⁰ ולחשוב עם עיקרי השלוחים, וכמו כן הי' הכרח גמור לשלוח המעות להסוחרים ⁶⁰¹ בעצמו, ובלתי אפשר הי' שיושלח מבית מוהר"ט ... ובתחלת תר"ו ⁶⁰² שאל ר"ט מר"צ אם נצרך לו להעסק, והשיב בפה מלא שאין צריך כלל וכלל לשכור איש ⁶⁰³ , ואין רוצה ליתן לו שכירות כלל, ואעפ"כ הי' כאן בקיץ תר"ו מפני הכבוד, ובשנת תר"ז ⁶⁰⁴ לא הי' כלל.

הערות

587. נדפסה בשו"ת צמח צדק חו"מ סי' עד, ובה סוקר את אשר אירע בשנים תר"א-ז, מאז החקירה והחיפוש בביתו בקיץ תר"א (סקירת הנושא ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק עב). וראה גם לעיל אגרת לא. לקמן סו. כל זה נכתב בהסוואה, מיראת הצנזורה, ויתפרשו הדברים בשולי הגליון.
588. ר"ט: מכנהו בהסוואה (בכמה מהתשובות שבנושא הזה): ר' טובי'.
589. מוהר"צ: הוא רבינו, שלשם ההסוואה מכנה את עצמו (בכמה מהתשובות שבנושא הזה): ר' צמח.
590. יסורים . . מלייפציג למאסקעווא: בכ"ו שבט תר"א, הדפיסו המשכילים בעתון הגרמני-יהודי "איזראליטישע אנאלען" (גליון 6), דילטוריה על רבינו, שמתנגד לתוכנית החדרת ההשכלה לבני ישראל ברוסיא. אחרי הדפסתו הגישו המשכילים את המאמר לידי שר ההשכלה סרגיי אוברוב בפטרבורג. בכ' ניסן תר"א הורה אוברוב, אל ראש המחלקה השלישית (הבולשת) אלכסנדר בנקנדורף, לערוך חקירה ודרישה אודות רבינו. בחדשים הבאים התנהלה חקירה ודרישה זאת, שאף כללה ביקור חוקר מיוחד בבית רבינו. בסופו של דבר, בט"ו מנ"א תר"א, הטילו על רבינו השגחת סתר תמידי של הבולשת (סקירת הנושא ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק סט-עא).
591. לשכור איש . . המסחור גיוואנט: כי רבינו חשש שיאשימוהו בניהול מפעל מעות כולל חב"ד. השד"רים של רבינו היו גובים את מעות בעיירות רוסי', ורבינו הי' שולחם לכולל חב"ד בארה"ק, מלבד אחוז מסוים מהמעות שהי' מיועד למעמד בית רבינו. מחמת החשש הנזכר רצה רבינו לשכור אדם שינהל בעצמו את כל מפעל גביית ומשלוח מעות לארה"ק. בכתי"ק הי' רשום: "אף שעל מסחר דמאסקעוי' לא הי' העלילה, עכ"ז נתירא" (כלומר, אף שהמלשינות הנזכרת לא היתה קשורה לנושא מעות כולל חב"ד בארץ הקודש, עם כל זה נתיירא שגם על זה תהי' המלשינות). והועבר עליו קו למחיקה.
592. עד שישלחום לשלם להסוחרים: מעת הגביה בעיירות ועד שיגיע זמן המשלוח לכולל חב"ד בארה"ק.
593. כי ר"צ מפורסם לסוחר: שהכל יודעים שמפעל כולל חב"ד מנוהל על ידי רבינו.
594. מכל מוכרי הגיוואנט: מכל השד"רים הנוסעים לעיירות לגבות המעות.
595. ושמידו יושלח למוהר"צ מה שנצרך: שאחר ניכוי 125 רובל כסף, שכר טרחתו של מוהר"ט, הוא ישלח לרבינו את חלק מעות המעמד שבמעות הנגבים בעיירות.
596. ושמידו יושלח להסוחרים: לכולל חב"ד בארה"ק.
597. שהמעות הנפדים על ידי מוליכי הגיוואנט והריפש: המעות שגבו גבאי הכולל בעיירות אלו.
598. ובעזראש: נאווא אלכסנדראווסק.
599. לא רצו בשום אופן שימסרו המעות והחשבונות למוהר"ט: שאינם רוצים למסור את מעות הכולל, אלא לרבינו.
600. שמההכרח הי' לקבל: שרבינו עצמו יקבל המעות מהשד"רים.
601. לשלוח המעות להסוחרים: לכולל חב"ד בארה"ק.
602. ובתחלת תר"ו: אחרי שהסתיימו ג' שנים הנ"ל, מקיץ תר"ב עד קיץ תר"ה.
603. שאין צריך כלל וכלל לשכור איש: שהרי לא עלה הדבר, ונשאר הכל על שם רבינו במשך כל השנים האלו.
604. ובשנת תר"ז: בי"ד ניסן תר"ז הוסרה מרבינו השגחת הסתר של הבולשת (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק עו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.