אגרת מ
אגרת מ
[תמוז תר"ח]
על 571 דבר התענית 572 , לפי הנשמע מהדאקטורים שאומרים שהתענית קשה לזה, וכיון שהמחלה מסוכנת, אם כן יש להתיר אפילו לבריא, וכל שכן למי שהולך ברחוב 573 . ואין להחמיר כלל, כי החומרא קולא היא בחשש סכנת נפשות, והרי כתיב וחי בהם 574 ולא שיבא אפילו לספק סכנה, כמ"ש בדברי אאזמו"ר נ"ע שבת סי' שכ"ח 575 . וכמו כן אין להחמיר אפילו בערב ט' באב מלאכול, למי שאינו אוכל בלאו הכי מאכלי חלב. וע' בטור 576 דכמה פוסקים סבירא להו אפילו בסעודה המפסקת שרי לאכול בשר עוף. ויש לקיים ונשלמה פרים שפתינו 577 , לומר האיכה וקינות בלב נשבר, על שעוונותינו העלו מצב שגם אי אפשר להתענות. רק נכון לקבל בלי נדר לפרוע הצום בחודש אלול.
ונידון קריאת ויחל, יש דעות 578 שאפילו יש ג' שמתענים סגי לקרות ויחל בד' צומות הקבועים מימי הנביאים, וכל שכן בט' באב, ויש לסמוך עליהם בכהאי גוונא.
ומכל מקום מי שירצה לאכול פחות מככותבת בכדי אכילת פרס 579 , וישער בעצמו שודאי לא יזיק לו, גם כן יוכל לעשות כן.
וכל שכן שחלילה וחלילה להחמיר שלא לאכול בשר אחר הצום בלילה 580 .
הערות
- 571. נדפסה בשו"ת צמח צדק או"ח סי' קט, ע"פ כת"י 1331 סי' טו. ונרשם עלי' "ע"ד התענית ט"ב תר"ח לפ"ק". ואם כן מסתבר שגם היא נכתבה בתמוז תר"ח. בכת"י הנ"ל נכרכה האגרת המקורית, שנרשם עליה – מעבר לדף: "לק' הארקי, להרב המפורסם חו"ב וכו' מוהר"ר יהושע אלי' נ"י מ"ץ וד"ץ דק' הנ"ל" (אגרות נוספות אליו – לקמן מה-מו). וכפי הנראה נכתבה אגרת זו על ידי רבינו כהוראה כללית, לכל העיירות שהתגברה בהן המחלה, והמזכיר היה מעתיקה ושולחה אל כל השואלים דעת רבינו בזה. וראה עוד בזה שו"ת צמח צדק או"ח סי' קי. ושם במדור "דברים שנכתבו בשם רבינו" סי' ז.
- 572. התענית: בתשעה באב.
- 573. וכל שכן למי שהולך ברחוב: ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סי' שכח סי"ט.
- 574. וחי בהם: ע"פ אחרי יח, ה.
- 575. סי' שכ"ח: סעיף ב.
- 576. וע' בטור: או"ח סי' תקנב. וראה גם באגרת הבאה.
- 577. ונשלמה פרים שפתינו: הושע יד, ג.
- 578. יש דעות: ראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' קי (ד"ה והנה הטור). פסקי דינים צמח צדק (לח, ד).
- 579. פחות מככותבת בכדי אכילת פרס: ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תריח סי"ג.
- 580. שלא לאכול בשר אחר הצום בלילה: ראה שו"ע או"ח סי' תקנח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.