אגרת כו

אגרת כו

[קיץ תקצ"ז]

מכתבו 335 הגיעני, והנה כבר השבתי גם מקודם בא מכתבו, לההמ"ץ דק' מיר האראד ישן הרב ר' אברהם יצחק, שנתיישבתי בזה גם כן עם הרב המפורסם המ"ץ דק' דובראוונא 336 , שאין להקל בזה שום אופן, ויש בזה כמה חששות גמורות מדינא. ומי שמע כזאת לעשות יי"ש של פסח לכתחלה בכלים שאי אפשר לנקותן לגמרי מחמץ בעין... 337

הערות

  1. 335. נדפסה בשו"ת צמח צדק או"ח סי' קג, ע"פ כת"י 1331. וראה שם בהערות לסי' נא, שנכתבה בקיץ תקצ"ז, ובהמשך אליה נכתבו שלושת האגרות הבאות. ותוכן הענין: באייר תקצ"ז נבנה מפעל עשיית היי"ש, ואחרי חג השבועות קנה ר' חיים דונאיעווסקי את יצור עשיית היי"ש לשנה זו, והתחיל בהכשרת המפעל לפסח, בפיקוח הרב אברהם יצחק זלאבינסקי מ"ץ דמירהאראד-ישן, והרב יקותיאל זוסמן מ"ץ דלאחוויץ. במשך הקיץ פנו שניהם בנושא זה לרבינו, שהשיב לאיסור (באגרת שלפנינו). מוהרא"י ראה שאי אפשר להכשירו ויצא לאסור, ולכן הוכשר על ידי מוהרי"ז לבדו, בצירוף הרב חיים רפאל הלוי מסטאראשעלע. אז פנו בשאלה זו גם אל הרב יצחק אייזיק בהר"ד מ"ץ דוויטעבסק, שהורה בתחלה להיתר (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' כב סי' קח-ט), אך מיד לפני ראש השנה חזר בו מהיתרו ואסר. בתשרי תקצ"ח בא מהרי"ז לדון בזה עם רבינו, אמנם רבינו חזר לבאר את טעמי האיסור (כאמור באגרת הבאה). בחורף תקצ"ח פנה המייצר ר' חיים דונאייעווסקי בשאלה לפני רבינו, אחר שהיי"ש כבר נעשה אם מותר לו למכרו לפסח, והשיב רבינו לאיסור (באגרת הבאה). גם פנו בשאלה זו לפני הרב אהרן זסלבסקי מקרעמענטשוק, שכתב לרבינו דעתו להתירו. רבינו התייעץ עם הג"ר נחמי' מדובראוונא (בעל הדברי נחמי') אם להשיב שוב לאיסור, או לקיים שב ואל תעשה (לקמן אגרת כח). למעשה נמכר היי"ש לפסח על פי היתרו של הרב אהרן מקרעמענטשוג, ובכ"ב סיון תקצ"ח השיב רבינו אל מוהר"א לאסור עשייתו בשנה הבאה (לקמן אגרת כט).
  2. 336. הרב המפורסם המ"ץ דק' דובראוונא: הרב שלמה ב"ר יוסף (ראה מפתחות – צמח צדק ע' קסט).
  3. 337. מחמץ בעין...: המשך הדברים נדפס בשו"ת שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.