אגרת יז

אגרת יז

[אדר תקצ"א]

לאנ"ש ¹⁷⁰ דק' בוחאוו חדש ¹⁷¹ נ"י יעמדו על הברכה והשלום, אכי"ר

הנה המנהג פשוט בכל מקום שממנין מו"צ שהוא על דעת להיות שם לעולם, אם לא שנמצא בו ח"ו פיסול, או אם ממנים אותו בפירוש לזמן... ¹⁷²

ואי לזאת גדלה התמיה בעיני על שרוצים לסלק זה התלמיד חכם ובקי בהוראה ודיני ממונות, כידוע לי ברור, בחנם על לא פשע, משום שנזדמן להם קרוב. חלילה, לא תהא כזאת בישראל ¹⁷³ ושערי אונאה לא ננעלו ¹⁷⁴ וכו', וראוי להם להשליך מחשבה זו חוץ. וקרובם ראוי להם לחזקו ולאמצו מכיסם ולא בעסקים כאלו. ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב ¹⁷⁵ . וראוי להם להחזיק להמ"ץ הרב מוה"ר ישכר בער שי' בכבוד, ולחזק שכירותו שיהי' לו תמידין כסדרן ¹⁷⁶ כנהוג בכל תפוצות ישראל.

לשון הרמב"ם ז"ל פ"ג מ"ה סנהדרין דין ח' מי שאינו חכם בחכמת התורה כו' אע"פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בל"ת שנאמר לא תכירו פנים במשפט ¹⁷⁷ כו' עד כאלו נטע אשרה, עכ"ל. וכל שכן וקל וחומר שאיסור גמור להוריד את זה המ"ץ המוחזק ביודע ובקי באיסור והיתר ודיני ממונות, ולהעמיד את זה אהובי וידידי, אע"פ שיש בו טובות אחרות וכולו מחמדים, שהרי ספק גדול לענ"ד אם בקי בנגלות מאיסור והיתר ודיני ממונות אשר צריך לזה שהות רב ועיון בתחלה.

והאמת שמאד קשה עלי לכתוב דברי אלה, אשר באמת אני אוהבו מלב ונפש, אמנם מתירא אני שלא לומר מה שבלבי. אמנם אם ברור להם שהוא בקי באסור והיתר, אזי אין עליהם רק איסור מלהוריד המ"ץ. ויוכלו לפייסו בדבר שבממון.

ומכתבי זה יהי' רק לו לבדו ולא להראותו כו'. רק כשיהי' אין ברירא יוכל לגלות לידידינו ר' משה עצמו, אשר לדעתי הוא מעביר הדרך על ה"ר ישכר בער נ"י, ולא יעשה כן. כמדומה לי שישמע לדברי. אכן אם ח"ו לא ישמע, אזי ההכרח לגלות לצנועין מכתב זה כו'.

ידידם אה' דורש שלומם מלב ונפש

מנחם מענדל