נספח 16

נספח 16

[שלהי מר"ח תקפ"ו]

אל 2931 הוד מעלתו אדון גנרל לייטננט, סנטור גנרל גוברנטור וויטעבסק, מוהילוב וסמולנסק וקאלוגא, קאוואלער, נסיך ניקולאי ניקולאייביטש חאוואנסקי

דו"ח של פקיד-שוטר במשטרת וויטעבסק קורביצקי

לפי הצו של הוד מעלתו הנמסר לי בתאריך 19 באוקטובר זה, נסעתי באותו יום והגעתי לעיירה ליובאוויטש ומצאתי שם בית כנסת יהודי ומעיד אני את מה שראיתי בעצמי, בית הכנסת והחפצים הנמצאים בו לקישוט.

גודל בית כנסת הוא, באורך 10 וברוחב 6 סאזשין ובגובה 6.5 ארשין 2932 . בנוי בצורת בנין מגורים, ובכניסה יש חדר קטן שנפתח לשני הצדדים, ובנוי בצורה שאפשר לראותו כולו, ושיהי' בו מקום בריוח. סבור אני שלא עלתה בנייתו יותר מ-2000 רובל.

בתוכו יש חפצים הדרושים לפולחן היהודים, שמקשטים בו את בית הכנסת:

לוחות עשרת הדברות הכתובים על שלוש דפי קלף 2933 . לדעתי זה שוה 640 רובל.

שמונה וילונות מבדים שונים 234 רובל.

שתי מפות 14 רובל.

7 מנורות עשוים ברונזה מקושטים בקריסטל בגודל בינוני 315 רובל.

10 פמוטים קטנים עשוים פח 2.50 רובל.

באמצע בית הכנסת עומדת בימה של עץ ועליו סטענדער 20 רובל.

ס"ה 1258 רובל 50 קאפייקעס 2934 .

חוץ מזה לא נמצאים בו שום קישוטים או חפצים.

באותו בית הכנסת לא מצאתי שום ספרים, אבל בבית הרב שניאור מצאתי 611 ספרים מסודרים ב-4 ארונות.

כששאלתי מאחד התלמידים, הסביר לי, בלי שבועה, שלא רגילים להניח ספרים אלו בבית הכנסת, אבל לוקחים אותם מרשות הרב כשצריך לעיין בהם.

*

בעקבות בדיקת בית הכנסת והחפצים אשר בו, השתדלתי לברר גם, באיזה שנה ועל ידי מי נבנה אותו בית כנסת. איזה סכום הוציאו על בנין בית הכנסת ועל החפצים אשר בו. באיזה אופן ועל ידי מי נאסף הכסף לצורך זה.

דרשתי מהקהל היהודי המקומי, ביחד עם בית-הדין הדתי, להודיע, כמה משפחות יהודיות נמצאות באותה עיירה מחוג […] הגרות במקום הזה.

בהוראה שנתתי לאותו קהל, על ידי בית-הדין הדתי, נצטוו למנות מתוכם 18 אנשים, אשר הנהגתם הגונה ולא נמצא בהם שום דבר רע ואשר אינם עומדים בקשר מיוחד עם הרב שניאור.

כשהתמלא מספר היהודים הנדרש נתבקשו להעיד בשבועה, וכמה מהם העידו, שאחרי שהרב שניאור הגיע לעיירה ליובאוויטש בשנת 1813, ואחרי קניית בית של עץ מבעל האחוזה קרויער, סיכם הרב עם קרויער לבנות בשבילו בחצר בית כנסת של עץ, ושילם לו עבור זאת 4000 רובל. בניית בית הכנסת הנזכר התחילה בשנת 1814 ונגמרה כעבור שנה או יותר. כמה מהיהודים הנזכרים העידו, שהרב שניאור שילם עבור בניית בית כנסת עד 5000 רובל.

את המנורות הזמין מפעטערבורג ושילם עבורם יותר מאלף רובל.

שנים מאותם עשרת הדברות קנה מיד, ואחד כעבור משך זמן, הם נכתבו לפי ההסכם עם הסופר מיאנאוויטש 2935 , במחיר שבין אלף עד 1500 רובל.

על השאלות באיזה אופן ועל ידי מי נאספו הכספים עבור בניין בית הכנסת וקניית ספרים ענו כולם שאינם יודעים, וסוברים שכסף זה נתרם לרב על ידי יהודים הנמשכים אחריו.

כדי להגיע לבירור הדבר, דרשתי במשרדים בליובאוויטש אם יש להם ידיעות, חוזה או הסכם שנערך בקשר לבניה [… … … …] והחשבונות משנת 1813 ואילך, פנקסי הכנסות והוצאות הקשורים לבנין.

הם השיבו לי באותו משרד, אשר המזכיר מאפטיי, והאחראי על המפתחות סאזון, נמצאים בעיירה זה זמן רב, ומהם אפשר לקבל ידיעות בענין הנזכר, ואשר יותר מתאים לברר זאת אצל האדון מארשל קרויער, שנמצא בפאוועד מאסטיסלאוו.

שאלתי בשבועה אצל האנשים הנזכרים, והם העידו שבנין בית הכנסת התחיל בשנת 1814 ונגמר בשנת 1815. הם אמרו שאינם יודעים כמה כסף קיבל האדון קרויער עבור הבנין.

אשר לכן נראה לי שצריך לחקור את האדון קרויער, עם מי סיכם אודות בניית בית כנסת לרב, כמה כספים קיבל, וממי.

גם צריך לקבל עדות מהסופר מיאנאוויטש, עבור איזה מחיר ועם מי סיכם לכתוב את עשרת הדברות לבית הכנסת בליובאוויטש.

גם לשאול ממשפחת הרב, באיזה סכומים נקנו 611 הספרים שמצאתי.

אמנם כיון שאדון קרויער נמצא בפאוועד מסטיסלאוו, והסופר נמצא ביאנאוויטש, וכל משפחת בית הרב עזבו את ליובאוויטש לוויטעבסק, לכן לא השלמתי את הוספת החקירה הזאת הדרושה.

אל הוד מעלתו

מאת פקיד-שוטר קורביצקי

הערות

  1. 2931. נדפס ב"מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" מסמך כב, בתרגום מתוך המסמכים ברוסית שבארכיון המאסר של רבינו. והוא דיווח החוקר קורביצקי אל חאוואנסקי, אודות ביהכ"נ והספרים בליובאוויטש. בשבוע השלישי של החקירה ודרישה בוויטעבסק, שלח המושל את החוקר הפרטי קורביצקי לליובאוויטש, לברר במקום, אם כל מה ששמעו מרבינו בחקירתו השניה (אגרת סא) אודות ההוצאות לבניית בית הכנסת והספרים חפצי הקודש אשר בו, תואמים את המציאות. זאת היתה הנסיעה השניה של קורביצקי לליובאוויטש, בראשונה נשלח בשלהי תשרי, להביא את רבינו לוויטעבסק לחקירה (כדלעיל נספח 12), ובשנית נשלח בשלהי מר"ח לבדוק את מצב בית הכנסת בליובאוויטש ותולדות בנייתו. הפקודה לנסוע לליובאוויטש ניתנה לו בי"ט מר"ח תקפ"ו [19 באוקטובר], ובו ביום נסע לשם. הדיווח נכתב במשך שלושת השבועות הבאים, לפני חזרת רבינו ובני ביתו לליובאוויטש.
  2. 2932. סאזשין . . ארשין: כל סאזשין 3 ארשין, וכל ארש 71.1 ס"מ, אם כן הי' האורך לערך 21.3 מטר, והרוחב 12.8 מטר, והגובה לערך 4.6 מטר.
  3. 2933. שלוש דפי קלף: ר"ל שלושה ספרי תורה [כאן ואח"כ מכנה את ספרי התורה בשם עשרת הדברות]. ולעיל בחקירתו של רבינו (מסמך יא) אמר שיש בו 4 ספרי תורה. אחד מהם לא היה בבית הכנסת בעת ביקורו של החוקר.
  4. 2934. ס"ה . . קאפייקעס: ר"ל, מלבד בניית בית הכנסת. וגם כך לא מובן החשבון אל נכון. אמנם כל קביעת המספרים אינה מובנת: רבינו כותב שספרי התורה עלו לו לערך 1,500 רובל, להלן יספר איך שגם בני העיר אמרו לו שזהו מחיר ספרי התורה, ואילו הוא משיב על כך, שלדעתו מחירם הריאלי הוא 640 רובל. מהיכן לקח מספרים מדוייקים אלו מהשערתו?!
  5. 2935. הסופר מיאנאוויטש: אודותיו כותב בבית רבי ספכ"ו: הרה"ח המפורסם ר' ראובן זלה"ה מייאנאוויטש כותב סת"ם בקדושה ובטהרה הי' חסיד גדול וי"ש גדול מאד, והוא מפורסם בעולם בסת"ם שלו, וגם לרבינו נ"ע הי' הוא כותב סת"ם ומפורסם בעולם בשם סופר רבינו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.