נספח 5

נספח 5

[ט"ו סיון תקע"ו]

התאספנו ²⁹⁰⁵ אנחנו המבוררים מגוברעניעש ליטא ורוסיה לבן באסיפת ועד המדינה פה ק"ק מינסק, לעיין ולפקח בעניני כלל ישראל.

אחינו המסו את לבבנו בקול תרועה הצועקים מן האדמה אשר הם עליה בשטעפין ²⁹⁰⁶ בגובערני חערסאהן, שנתישבו בהם זה כמה שנים על עבודת האדמה בכוונה רצויה להחיות את נפשם מפרי כפם, על אשר מאז בואם לשמה לא מצאו מרגוע לנפשם, כי כשל כח הסבל להתרגל בעבודה זו הצריכה לימוד מנעורים ולהעמל בה ברוב אמיץ כראוי. מכל יגיעתם ועמלם הקשה עדיין לא עלתה בידם לאכול מפריה ולשבוע מטובה, ונשארו ערומים מכל וכל, אין לחם ואין שמלה ואין כל מאומה בבית, רק חייהם תלוים מנגד במה שמשיגים לחם אחב"י הסמוכים לחם צר ומים לחץ. אולם גם בזה נלאו ידי מחזיקיהם, וזולת עבודת אדמה לא נמצא אתם שום פרנסה אחרת. ועל זאת אבלה ארץ, שמגודל הצרות והתלאות שעברו עליהם, בעו"ה מתו לאלפים נפשות, ואם ח"ו לא ינתן להם כעת די מחסורם אשר יחסר להם, בכדי להחיות את נפשם וזרעם ולכסות את בשרם, עדי יתלמדו בעבודת האדמה כדבעי למיעבד, אזי גם הנשארים יאספו חלילה ללא עת.

זאת ועוד אחרת רעה גדולה מזו, שנשארו בלא תורה ובלא מורה, ואין מקום לתפילתם להתפלל תפלות הקבועות בזמנן, ומרוב עבודה נשארו בלא תפילין ובלא מזוזות וספרי תורות וספרים ולא בית התפלה...

אי לזאת שקדנו בתקנת אחב"י אנשי השטעפין הנ"ל, לעשות הכנסה מיוחדת למצוה רבה הזאת על הצטרכות ההכרחיים הנ"ל, כדי להכין די מחסורם ותינוק ללמדו ספר ולהמציא ספרי קודש. וכי הוא זה הנדבה הנעשה על זה:

כל איש מאחב"י שבכל הגובערניעש, בכל ערבי שבתות וי"ט קודם הדלקת הנרות, צדק לפניו יהלך, יתן נדבה למצוה רבה הזאת, אחד ג"פ מכל נר ונר שתדליק אשתו ובנותיו וכלותיו הסמוכים על שולחנו לברך עליהם. ומהדלקת נרות במנורות כסף אשר ברכו ה' יותן מכל נר שני ג"פ. ומי שקצרה ידו חלילה ומסתפק במועט, שאשתו אינה מדלקת רק שתי נרות מחמת חסרון כיס, מופקע האיש ההוא מהנדבה כלל. ובזה יתנו כל אחד ואחד בנין נקי, בלי שום הוראת היתר בזה כלל. ושיהיה לכל אחד ואחד כלי מיוחדת בביתו לצדקה ²⁹⁰⁷ הנ"ל, וקודם הדלקת נרות מחויב כל אחד לסלק כל דמי הצדקה הנ"ל ולהטיל לתוך הכלי הנ"ל.

בכל עיר ועיר יובחר נאמן מיוחד לכסף הצדקה הנ"ל עפ"י אסיפה, והנאמן ההוא יקבץ את כל כסף הצדקה הנ"ל כל אחד בעירו בכל שבוע ושבוע...

והנה על סדר החלוקה מעות הצדקה הנ"ל לאנשי השטעפין הנ"ל, נבחרו כהיום שני מבוררים, שעל פיהם יבוא ועל פיהם יצא כל כסף הצדקה הנ"ל, והן המה ה"ה הרב הגאון האמיתי המפורסם מוהר"ר חיים אב"ד דק"ק וואלאזין, וה"ה הרב המופלג הנגיד מהר"ר פנחס בהרב מוה"ר חנוך העניך משקלאב, שעל ידם יתחלק המעות לפי ראות עיניהם, ובכל עת ובכל זמן אשר יעלה על פי ראות עיניהם. וכל הנאמנים הכוללים מכל הגובערניש הנ"ל אשר יבוא לידיהם מכסף הצדקה הנ"ל, ישלחו לאחד משני המבוררים הנ"ל העוסקים בחלוקת המעות הנ"ל. ונעשה ערך הצדקה הנ"ל על משך שלש שנים מזמן ר"ח תמוז דהאי שתא תקע"ו לפ"ק...

כל הנ"ל נעשה ונגמר בהסכמת כולנו המבוררים מהגובערניש הנ"ל, באסיפת ועד המדינה פה ק"ק מינסק. באנו על החתום יום ג' ט"ו סיון שנת תקע"ו לפ"ק, בצרוף כבוד הרב הגאון המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מו"ה חיים נ"י אב"ד דק"ק וואלאזין יצ"ו.

נאום חיים באאמ"ו מוהרי"ץ זללה"ה מוואלאזין

ונאום אלכסנדר ז' במא"ל ז"ל שחור מדובראוונא ²⁹⁰⁸

ונאום פנחס בלאא"ו הרב הג' מוהר"ח העניך שיק ז"ל משקלאב

...

ונאום אליעזר ב"מ ברוך בענדעט זללה"ה דילאן ²⁹⁰⁹

...

ונאום יהודה זונדיל מהוראדנא ²⁹¹⁰