אגרת ס

אגרת ס

[י"ג מר"ח תקפ"ו]

העתק ²⁵⁴⁰ קטע המכתב, תרגומו מחדש ²⁵⁴¹ , וביאור רבינו עליו

כתוב ²⁵⁴² בעברית ותורגם ממנו לשפה הרוסית:

חלוקת הכספים שנתרמו בעזהי"ת בהשתדלות הרב בערקע זלמנאוויטש שניאור, יחד עם הנתינות הקבועות, שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה.

תרגם תושב קאפוסט: יהודה פייווישאוויטש יפה

בוטח אני במתרגם הזה, שתרגום זה אמתי.

חתם בעברית: הרב בערקע שניאור

א. הסבר לקטע הנזכר: בקטע זה מוזכרים שני סוגי כספים:

הראשון הוא כספים שנאספו בהשתדלותי בזמן נסיעתי למקומות הרחוקים ובעצמי בקשתי תרומות, כמו שנתבאר בסעיף ראשון של הסבר שלי.

והשני הוא מה שנקראים נתינות קבועות, כלומר תרומות שנתרמו מחסידים לאבי המנוח בכל שנה בכל ימות חייו, וכתבו אלי לקרעמענטשוג שמתחייבים להמשיך ולתת אותן נתינות בכל שנה, גם לי ולכל משפחת אבי המנוח כמבואר בסעיף הראשון הנזכר. ולכן נקראים קבועות, כי זהו המשך שממשיכים בנתינות שלהם בלי הפסק, ולכן אין צורך לזה שום השתדלות מיוחדת, אף שאין עליהם שום חיוב לתת.

סוג ראשון של כספים שנאספו על ידי השתדלות מיוחדת, זוהי נתינה חד פעמית, במקומות חדשים, ומאותו זמן והלאה פסקו.

ב. כל האמור לעיל מוסבר במילים המועתקים לעיל בפרטיות, עם הסבר של כל המלה:

חלוקת הכספים, כלומר חלוקת כל הכספים, כולל שני סוגי הכספים שכללו ביחד 35 אלף רובל, וחוץ מהם לא היו סכומים נוספים.

שנתרמו בעזהי"ת בהשתדלות הרב בערקע, כלומר אותן הכספים שאספתי במקומות הרחוקים עד שהגעתי לכאן.

יחד עם הנתינות הקבועות, כלומר אותן נתינות שניתנו עבור פרנסתי ופרנסת המשפחה.

שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה, כלומר כסף זה הנק' נתינות קבועות כנ"ל, הוא רק חלק רביעי מסכום הכולל הזה, שהוא הסכום 35 אלף רובל, שנק' באמת סכום הכולל בגלל שכולל שני סוגי כספים הנזכרים. סכום זה באמת התחלק ויותר מזה אין לי, ולכן כתוב כאן בדיוק סכום הכולל הזה, שכולל כל הכספים המתחלקים.

אם הי' כתוב רק "הסכום הכולל" הי' אפשרות לטעות שהכוונה היא לסכום אחר, אבל כיון שכתוב "הסכום הכולל הזה", אי אפשר להסביר זאת כי אם על הסכום שחולק ומבואר במסמך.

זהו דבר ברור ואמיתי שמוכח מצורת המכתב ומצורת הלשון במלים הנזכרים לכל הרואה ומבין.

ג. כדי לאמת את האמור לעיל ולהסיר הספקות בזה, הריני נשבע על כך ככל פרטי המנהג הדתי, שלא הי' לי יותר מסכום 35 אלף רובל, וחוץ מזה לא נשאר אפילו פרוטה קטנה.

יעיד על כך גם זלמן, גיסו של המנוח, שחי עתה בשקלאוו, אשר הוא ראה וחישב את הסכום הזה אשר הי' בידי פנחס המנוח, אשר יותר מהסכום הזה לא הי'. ועל זה הריני חותם את שמי.

במקור חתום: הרב בערקע שניאור