ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת מד

אגרת מד

[קיץ תקפ"ג]

הצעה ²¹²¹ כללית לחוות דעתי ועצתי לכללות אנ"ש בדבר מיעוט הפרנסות ²¹²² , ועניים ודלים רבו עד למעלה ²¹²³ בעיירות ²¹²⁴ , עד שמסבבים למרחקים רובם ככולם, וממילא מובן מה שיוולד מהם כו'. ואין זאת רק מחמת מיעוט העסק והעבודה שמורגלים בנעוריהם ²¹²⁵ בבטלה ושיממון, רק מעט מזעיר עוסקים בחנויות ומחיות, ומעט מאד מבעלי מלאכות, ומי שיש לו איזה סך ²¹²⁶ מאבד מעותיו וירד מטה כו'.

ולזאת עיקר העצה היעוצה שישימו כל חכמי לב עד"ז, שיעשו חוקות קבועים על הנשים וילדים וילדות שירגילו במלאכת אומנות עיקריות, כמו כל מיני מלאכת האריגה וטווייה בכל מיני מלאכות שעוסקים בפאבריקעת ²¹²⁷ , ויהי' על זה עזר וסיוע בסדר נכון, וגם יעשו חוקות קבועים בלימוד מלאכות לנערים של העניים וגם הבינונים, שיהיו להם מלמדים קבועים בשכר, ויהי' על זה סדר נכון מהקהל כו'.

גם בעבודה בשדה ההכרח לא יגונה ²¹²⁸ , וילקחו קרקעות טובות ומשובחות שיקחו מהאדונים על פי הממשלה ²¹²⁹ אם רב ואם מעט ²¹³⁰ , ודאי ישלח ברכה בארץ, ויהי' עכ"פ מספיק ללחם לפי הטף ²¹³¹ . ובוודאי יפעלו ליקח עבדים ערלים למלאכת [עבודת] האדמה משך ב' או ג' שנים, איש איש כפי עבודתו ²¹³² , עד אשר יורגלו לעשות בעצמם [דוקא]. ולא תהי' מלאכה זו בזוי' ח"ו, כי על אדמתינו בארץ ישראל הי' כל פרנסתינו רק בשדות וכרמים, העשיר ירבה בעבדים עברים ופועלים טובים, ולמה נגרע מאבותינו גם בהיותם בארץ ²¹³³ העמים, כי אולי יותן לצמיתות ²¹³⁴ , עכ"פ לשכור על זמן רב.

וכאשר ראה ראיתי בעצמי בהיותי בשטעפעת ²¹³⁵ , עבודת היהודים עם נשיהם וילדיהם עוסקים בשדות בחשק ²¹³⁶ וזריזות, ומתוקה להם עבודתם כל ימי השבוע, והנער עד י"ג שנה לומד בחדר, ואשר אינו מוצלח יעבוד בשדה, והמה שבעים לחם ²¹³⁷ ושמחים בחלקם מאוד, אין עוצב בם, ולומדים ועוסקים באמונה, ויראי אלקים בהיותם בשדה. ואם לא יספיק לעשירות להתנהג בגדלות מלבוש ²¹³⁸ יקר ומרגליות ותכשיטין, אבל מחיותם ודי מחסורם ²¹³⁹ לא יגרע ²¹⁴⁰ . וגם עוסקים במסחור התבואות וכל מיני חלב [וגם] צאן ובקר במדינות הסמוכים להם. והוטב מאד בעיני. ואם ארצם שמינה וטובה, אפשר בהתאמצות טובה יותן גם כאן שדות טובות וגם עזר גדול לעניים וכו'.

וכבר כתבתי לאנשים הסרים למשמעתנו ²¹⁴¹ שיתנו לב בזה, ולדעתי יצליח ה' כי ישלח ברכה בארץ כפי די מחסורם, ועל זה אמר יגיע כפיך כו' אשריך ²¹⁴² כו', ויוסר כל המקטרגים, גם ימצאו חן וחסד בעיני כל שרי המלוכה [וירחמו עליהם]. ולא סגי בלאו הכי, כי אפס תקוה ²¹⁴³ וידל ישראל מאוד ²¹⁴⁴ , ומי יודע מה יהא בסופינו, פן ח"ו יגרשו לארץ רחוקה מאוד, ודי בזה למבינים.

כ"ד דורש טוב לעמו ²¹⁴⁵ ישראל החפץ בהצלחתם

דובער בהגאון ה אמיתי שניאור זלמן נבג " מ

הערות

2121. נדפסה בהמליץ כ"א סיון תר"ס (בכותרת: נכתב בשנת תקפ"ג). בית רבי צג, א. התמים ח"ב (יח [112]). תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 47. "האדמו"ר האמצעי" ע' נג. החסידות (אלפסי) ע' 79. ס' התולדות אדהא"מ ע' 13. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לט. המשפיע ע' קעח. ומועתקת בכת"י 1007 שסח, א [בכותרת: אגרת אדמו"ר משנת תקפ"ג]. 1300 נא, א. 1304 קרוב לסופו (בכותרת: העתקה אחר העתקה מגוף הכתב מ"ש אדמו"ר דובער נ"ע). ובכת"י ירושלים 3547 ריד, א. גזירת גירוש הכפרים השניה התחילה בפקודה שניתנה בניסן תקפ"ג (ראה מבוא פרק ו. לקמן אגרת הבאה), ואם כן מסתבר שהאגרת שלפנינו נכתבה במשך קיץ תקפ"ג.
2122. מיעוט הפרנסות : ראה מבוא פרק ו.
2123. רבו עד למעלה: ע"פ דה"א כג, יז.
2124. עד למעלה בעיירות: נ"א: עד למאד, היות שרבו העניים בעיירות [אחר גירושם מהכפרים].
2125. בנעוריהם: נ"א: מנערותם.
2126. איזה סך: נ"א: איזה סך מעות.
2127. פאבריקעת : בתי-חרושת.
2128. ההכרח לא יגונה: מהרש"א ב"ב טז, א ד"ה על דעתך (בשם מאמר הפילוסוף).
2129. וילקחו . . הממשלה : שהקציבה לזה קרקעות בדרום המדינה.
2130. אם רב ואם מעט: ע"פ קהלת ה, א.
2131. לחם לפי הטף: ויחי מז,יב.
2132. איש כפי עבודתו: נשא ז, א.
2133. גם בהיותם בארץ: ע"פ בחקותי כו, מד.
2134. יותן לצמיתות: יותנו הקרקעות על ידי הממשלה לצמיתות, ליהודים שמתיישבים בהם לעבוד את האדמה.
2135. בשטעפעת: (בסטעפעס) בערבות (פלך חרסון), ששם התיישבו רבים ממגורשי הכפרים בשנת תקס"ז ואילך. ראה גם נספח 5, ובאגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת צג, שבעת גזירת גירוש הכפרים הראשונה, בשנת תקס"ז-ח, שנסעו הרבה מהמגורשים לעבודת האדמה שממה בדרום רוסיא, עודד רבינו הזקן את אנ"ש להיות בעזרם.
2136. בחשק: נ"א: בחזק.
2137. שבעים לחם: ע"פ ירמי' מד, יז.
2138. מלבוש: נ"א: בלבושי.
2139. ודי מחסורם: ע"פ ראה טו, ח.
2140. לא יגרע: ע"פ משפטים כא, י.
2141. למשמעתנו: נ"א: אלי.
2142. יגיע . . אשריך : תהלים קכח, ב.
2143. אפס תקוה: ע"פ איוב ז, ו.
2144. וידל ישראל מאד: שופטים ו, ו.
2145. דורש טוב לעמו: אסתר י, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.