ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת לט

אגרת לט

אגרת לט

[לערך תקפ"ב?]

ענין 1947 מ"ש בזוה"ק 1948 על פסוק סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה דא צלותא, ומ"ש מלאכי אלקים עולים ויורדים בו 1949 , כי מלאכי אלקים הם שלוחי השפעה, ויש מלאכים שלוחי השפעה בעלי' להעלות העלאת מיין נוקבין של כל אחד ואחד מישראל, ויש מלאכים שהם שלוחי השפע להוריד המשכת מיין דכורין של כל אחד ואחד מישראל, וזהו עולים ויורדים שהם שלוחי השפעה בעלי' וירידה. וכל זה הוא על ידי התפלה שהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וד"ל.

עוד עניין סולם מוצב ארצה כו' דא צלותא, כי על ידי התפלה מחברים אור תורה בנר מצוה, שעל ידי המצות שישראל עושים נעשה כלים מכלים שונים 1950 להשראת אוא"ס, כי רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא 1951 כידוע, ועל ידי התורה ממשיכים אוא"ס במצות שהם כלים מכלים שונים, כמ"ש נר מצוה ותורה אור 1952 , שעל ידי נר מצוה שורה אור דתורה בכלים, ואיך מתחבר אור דתורה בנר מצוה הוא על ידי התפלה שהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים. על דרך משל אחד עומד למעלה ואחד עומד למטה ועל ידי הסולם מתחברים וד"ל. וגם חיבור הג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח וד"ל.

והנה ידוע שתפלות אבות תקנום 1953 , אברהם תיקן תפלת שחרית בבחי' החסד בוקר דאברהם, ותפלת המנחה בבחי' הדין מדת יצחק כו', יעקב תפלת ערבית וכמ"ש ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה 1954 כו'. וגם כל תפלה כלולה מג' מדריגות האבות בחי' חג"ת, כי אנו מוצאים בסדר פסוקי דזמרה הרבה פסוקים מבחי' אהבה דאברהם, והרבה פסוקים מבחי' יראה דפחד יצחק, והרבה פסוקים מבחי' הרחמים מדת יעקב, כמו אתה ה' לא תכלא רחמך 1955 כו' וכיוצא בזה.

והנה כתיב כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם 1956 כו', כי להיות שאנו אומרים בברכה שלפני קריאת שמע אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבינו בינה להבין כו', ולכאורה מה שייכות בחי' בינה לבקש על זה רחמים, ואם אין בינה מה ענין רחמנות נופל על זה. אך לא משום בינה עצמה, אלא שמבחי' בינה נולדו מדות אהבה ויראה כידוע, כי בינה נקרא אם הבנים 1957 , שמהתבוננות גדולת אוא"ס ב"ה נולד המדות אהבה ויראה כידוע. וענין התבוננות הוא בהתהוות כל העולמות מאין ליש רק מבחי' דבור אחד בלבד, כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו 1958 , וארז"ל במאמר א' יכול להבראות 1959 אלא שנתחלק לי' מאמרות. וכמו על דרך משל דבור אחד באדם, שהוא כלא חשיב לגבי מחשבה והשכל כו', ומכל שכן לעצמות הנפש כו', כך כל התהוות עולמות עליונים ותחתונים שמבחי' דבור אחד כלא ממש חשיבי לגבי אוא"ס ב"ה. וכל אחד לפי ידיעתו באוא"ס ב"ה, ולפי יגיעתו ביגיעת נפש ויגיעת בשר בתפלה והתבוננות ומאריך באחד, יתעורר ויתפעל לבבו באהבה ויראה בחי' אברהם ויצחק כו'. נמצא שעל ידי בחי' יעקב, בחי' הרחמנות שמבקש על ניצוץ אלקות, שיתן לו בינה להבין ולהשכיל דבר זה, ממילא נולד בלבו אהבה ויראה. וזהו מ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם, וזהו מ"ש לא עתה יבוש יעקב 1960 , כמו לא נבוש ולא נכלם לעולם 1961 כו' וד"ל.

עכ"פ כל תפלה כלולה מג' תפלות חג"ת, והוא חבורא דאבהן, ונקרא התפלה חברון מחמת התחברות מדות חג"ת אבותינו הק', וחברון גם כן מלפנים נקראת קרית ארבע 1962 , ואחר שתקנו התפלות ונתחברו בה נק' חברון, כי טעם אחד לשניהם וד"ל. ועל ידי מדותיהם הק' עולים התפלות דרך חברון 1963 במקום שתיקנום. ועל כן צריך כל אחד ואחד מישראל שהם זרע אברהם יצחק ויעקב קודם כל תפלה ותפלה לקשר את עצמו באבותיו הק' מתקני התפלות, במחשבה דבור ומעשה בלב ונפש ולא מן השפה ולחוץ 1964 . ומי לנו גדול מדוד מלך ישראל שישב ז' שנים מקודם בחברון 1965 להתקשר באבהן ג' בחי' חג"ת וד"ל.

על כן מי לה' 1966 לא יחוס על ממונו, ויחבב מקום אבותינו הק' בלב ונפש, ויתאמץ לחזק ישיבות אנ"ש במקום אבותינו הק' זי"ע. ובזכות זה נזכה להתקשר בכל יום במדותיהם הק', ויעלה תפלתם מעלה מעלה עד רום המעלות דרך מערת המכפלה מקום שנתחברו בה אבותינו הק' זי"ע, ויושפע לו שפע ברכה וחיים ארוכים ממקור הברכות אמן סלה.

הערות

  1. 1947. נדפסה ע"י הרב שמעון מנשה חייקין בירושלים בשנת תרמ"ח [תצלום במגדל עז ע' תקכו]. ועל גליון שנדפס בשנת תרס"ג [תצלום שם ע' תקלה]. וכן נדפסה במאה שערים טו, א. ס' התולדות אדהא"מ ע' 178. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לב. המשפיע ע' קעג. ומועתקת בכת"י 1007 רצז, א. ובכת"י ירושלים 5630 בתחלתו. בגליון (תרמ"ח) וכת"י (5630) הנ"ל נוסף בסוף האגרת: "הנ"ל העתקתי מכי"ק אדמו"ר האמצעי נבג"מ זי"ע. – עוד מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב י"ק שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ לאנ"ש דפעה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתייסד הישוב של אנ"ש בחברון ת"ו, וכתב בזה"ל, מצאתי כתוב בשם הרדב"ז שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו יהי' ניצול מחיבוט הקבר. ואדמו"ר נ"ע בעצמו קנה פעה"ק את הבית הכנסת הקטנה על שמו כדי שיהי' לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו. נאום שמעון מנשה בלא"א מו"ה משה זללה"ה". ועל פי זה הדפיסו בכותרת אגרת זו שבמאה שערים "אגה"ק לאנ"ש בעת שיסד הישוב בחברון עה"ק תובב"א בשנת תקפ"ג", אמנם: א) מ"ש "בשנת תקפ"ג" קאי על קטע הנעתק בסוף "מ"כ ... הקבר" ולא על כל האגרת. ב) מ"ש "בעת שנתייסד הישוב של אנ"ש בחברון", בודאי אין כוונתו שבאותה שנה יסד את הישוב, וכפי שהארכתי להוכיח ב"תולדות חב"ד בארה"ק" פרק ו, שישוב חב"ד בחברון נוסד בשנת תקפ"א, ויצאו אז (או בתחלת שנת תקפ"ב) שני שד"רים מטעם הקהלה לחו"ל, שם שהו עד שנת תקפ"ג. באגרת שלפנינו מעורר רבינו את אנ"ש לתמוך בישוב חב"ד בחברון, ומסתבר שנכתבה בתקופת אותה שליחות, לערך בשנת תקפ"ב (אבל לא מוכח, ואפשר שנכתבה בתקופה מאוחרת יותר).
  2. 1948. בזוה " ק : ח"א קמט, ב.
  3. 1949. סולם מוצב ארצה . . ויורדים בו: ויצא כח, יב.
  4. 1950. כלים מכלים שונים: ע"פ אסתר א, ז.
  5. 1951. רמ " ח . . דמלכא : תקו"ז תי' ל.
  6. 1952. נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.
  7. 1953. תפלות אבות תקנום : ברכות כו, ב.
  8. 1954. ערב . . ואהמה : תהלים נה, יח.
  9. 1955. אתה ה' לא תכלא רחמך: תהלים מ, יב.
  10. 1956. כה . . אברהם : ישעיה כט, כב.
  11. 1957. בינה נקרא אם הבנים: תהלים קיג, ט. זהר ח"א ריט, א. ח"ב פד, א. פה, ב. פרדס שער ערכי הכינויים ערך אם הבנים. לקו"ת שמע"צ פח, ד. ובכ"מ.
  12. 1958. בדבר . . נעשו : תהלים לג, ו.
  13. 1959. במאמר . . להבראות : אבות ה, א.
  14. 1960. לא . . יעקב : ישעיה כט, כב.
  15. 1961. לא נבוש ולא נכלם לעולם: נוסח ברכת ק"ש.
  16. 1962. וחברון גם כן מלפנים נקראת קרית ארבע: יהושע יד, טו. שופטים א, י.
  17. 1963. עולים התפלות דרך חברון: ראה לקו"ש חכ"ה ע' 98.
  18. 1964. מן השפה ולחוץ: ע"פ משנה טבול יום ב, ו. ג, ג.
  19. 1965. מדוד מלך . . ז' שנים . . בחברון: מ"א ב, יא.
  20. 1966. מי לה': ע"פ תשא לב, כו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.