אגרת לה

הערות

1. 1854. נדפסה במאה שערים טז, ב – כהמשך לאגרת כא דלעיל. וכך נדפסה גם בס' התולדות אדהא"מ ע' 182. אמנם מתוכן הדברים נראה שהיא אגרת לעצמה. וכך נדפסה באגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לג. ומועתקת כאגרת בפני עצמה גם בכת"י (128 רפה, א. 448 שעז, א. וכת"י ירושלים 3547 קיז, ב). מסגנון האגרת שלפנינו, ואגרת כא דלעיל (מקיץ תקע"ה), נראה שבאגרת הנ"ל תיקן לראשונה את מנהג קביעת הפושקעס למען צדקת ארה"ק, ופושקע לשמן למאור במקום מנוחת רבינו הזקן, וכאן באגרת שלפנינו (אחרי שנת תקע"ה) בא לחזק תקנות אלו. וכיון שלא נזכר כאן ישוב חב"די בחברון (רק צדקת אה"ק), מסתבר שנכתבה לפני שנוסד הישוב החב"ד בחברון בשנת תקפ"א, ומשלוח שד"רים מטעמה לרוסיא (ראה "תולדות חב"ד בארה"ק" פרק ו. לקמן אגרת לט). בשולי האגרת – באה הוספה מאדמו"ר הצמח צדק. ונעתקה בין אגרותיו (סי' ג).
2. 1855. מגבוהים: הנגידים.
3. 1856. גבוהים ד' זהובים: כל זהוב הוא עשירית הרו"כ, ואם כן יתנו הנגידים ג' רו"כ לשנה לצדקת ארה"ק, וד' זהובים לשמן למאור. ואילו לקמן אגרת נו (משנת תקפ"ה, אודות צדקת ארה"ק): "הנתינות הקצובים מדי שנה להגבוהים ג' זהובים ובינונים ערך ב' זהובים". וראה לקמן שם בשוה"ג, שאפשר הוא מחמת צוק העתים בשנים ההם. או אולי יש שם טה"ד.
4. 1857. רמבעה"נ: רבינו מאיר בעל הנס (קופת כולל חב"ד).
5. 1858. עוז ותעצומות: ע"פ תהלים סח, לו.