ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת כט

אגרת כט

[תקע"ז]

הקדמת שער התשובה והתפלה ח"א

הן ¹⁶⁶² אמת ¹⁶⁶³ נתן לכתוב ולהודיע נאמנה ¹⁶⁶⁴ לכל האנשים הנטרדים בעסקם, הנכספים ומשתוקקים תמיד לקרב לבם לאביהם שבשמים, עכ"פ בכל עת מצוא ¹⁶⁶⁵ מנוח ¹⁶⁶⁶ לנפשו מטרדת הבלי הזמן ¹⁶⁶⁷ , ותעל שועתו ¹⁶⁶⁸ וצעק לבו אל ה' ¹⁶⁶⁹ לשוב בתשובה שבלב וכו', וחפץ לידע איכות דרכי ה' בעבודה שבלב ואופני התעוררות. אם בלב נשבר ונדכה ¹⁶⁷⁰ כמו מי בוכים ¹⁶⁷¹ מים תחתונים בוכין ¹⁶⁷² אנן בעינן למהוי קדם מלכא, במרירות עצומה על ריחוק לבבו וכו', שאם כן לא יעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב ¹⁶⁷³ בהתבוננות בגדולת הבורא ית"ש, כמו בפסוקי דזמרא שמסדר שבחו של מקום ¹⁶⁷⁴ , וכן בשתים שלפני קריאת שמע וקריאת שמע עצמה שצריך להאריך באחד ¹⁶⁷⁵ כו', וכתיב עבדו את ה' בשמחה ¹⁶⁷⁶ דוקא. ואם יהי' אופן ההתעוררות שבלב בלתי תשובה במרירות כלל, רק לשמוח בה' מצד ההתבוננות בגדולת הבורא ית"ש, אז ודאי יפול הנופל ¹⁶⁷⁷ מיד, ולא תתקיים עבודה זו אף כמעט רגע כו'... ¹⁶⁷⁸

אך אחר התשובה שבלב נשבר ונדכה מיד יחיה בחיים של שמחה וחדוה באלקים חיים באהבה ודביקות, היפך העצב והמרירות, וכמ"ש בזהר ¹⁶⁷⁹ בכייה תקיעא בלבאי מסטרא דא וחדוה מסטרא דא כו'. וערך העונג וחדוה בלב ומוח בפסוקי דזמרא וקריאת שמע רק לפי ערך העוצב והמרירות בתשובה, והא בהא תליא, והיו לאחדים ¹⁶⁸⁰ ממש. כידוע כל זה לטועמים טעם עונג וחיות אלקי בלב ומוח באמת לאמיתו שאי אפשר לזה בלא זה, וכמשל יסוד הבנין שאם היסוד חזק הבנין מתקיים יותר, כך התשובה יסוד לתפלה שנק' בית כמו שכתוב כי ביתי בית תפלה ¹⁶⁸¹ כו'.

ולא יאריך באחד משתי אלו ויקצר בשני, דבזה רבים נבוכים, יש מקילין עצמם בענייני תשובה שבלב ומקצרין בזה מאד, ויש להיפך שמאריכים בענייני התשובה לעומק ביותר ומקצר ביותר בשמחה וטוב לבב בתפלה וקרבת אלקים כו', וגם זה הבל ורעות רוח ¹⁶⁸² , ולא ישכון אור החיים רק בשמחה ועונג האלקי, וכן בלא תשובה ומרירות לא ישכון אור החיים באהבה ודביקות כו'.

ולזאת אמרתי ללקט באמרים ¹⁶⁸³ שכתבתי ביאורים טובים זה מקרוב, לפי השגתי וקוצר דעתי ולבי, באשר ידעתי ערכי ומקומי, ומרגיש בעצמי כל המכאובים שיכאבו רבים מאנ"ש חבירים מקשיבים ¹⁶⁸⁴ שמשתוקקים להשיג דרכי ה' בתשובה ותפלה הנ"ל. ועשיתי שני קונטרסים, קונטרס התשובה מתחיל ע"פ אם יהי' נדחך ¹⁶⁸⁵ עד סיום ענין מים רבים. ונוסף על זה עוד קונטרס קטן בענין הבחירה, מדבר בעניינים המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה וכו', ומיוסד על מאמר לעולם יהא אדם רך כקנה ¹⁶⁸⁶ . וקונטרס שני בענין התפלה באהבה ויראה שנק' רצוא ושוב ¹⁶⁸⁷ וכל פרטי' אשר עלה בזכרוני ולבי (ע"פ אחרי ה' ¹⁶⁸⁸ ופדה בשלום ¹⁶⁸⁹ וע"פ והיה העטופי' ¹⁶⁹⁰ וס' מלכות ¹⁶⁹¹ כו'), מכל אשר נקבע בלבי בימי חורפי בסוד אלוה עלי אהלי ¹⁶⁹² באוהל תורתו ועבודתו של אאמו"ר ז"ל, אשר דרוש דרש לרבים דרכי חיים ותוכחת מוסר ¹⁶⁹³ השכל ¹⁶⁹⁴ כידוע.

אך גודל הבקשה באם המצא תמצא ¹⁶⁹⁵ איזה שגיאה או דבר שאינו מוכשר בעיני חכמים, לא יתלו בוקי סריקי ¹⁶⁹⁶ בו ח"ו, כי ממני יצאו הדברים. וידעתי ערכי כי נער אנכי ¹⁶⁹⁷ ולא בינת אדם לי ¹⁶⁹⁸ , ולא כתבתי רק לחבירים מקשיבים כערכי, הנכספים לידיעת דרכי התשובה והתפלה, אשר אין ביכולתם להשיג מצד טרדת הפנאי ודוחק השעה, כמו הטרודים מאד בעסק פרנסתם והמלמדים העניים וכו', ובעת מצוא ¹⁶⁹⁹ מנוח ¹⁷⁰⁰ לנפשם מהבלי הזמן כמו בשבת קודש וכה"ג יתנו לבבם אל ה', ויפקחו עיניהם ולבבם בדברים כאלה, דברי תשובה וענייני תפלה שמעוררים לבו של אדם ומקרבו לאביו שבשמים וישוב אל ה' וירחמהו ¹⁷⁰¹ ויפדהו, וכמ"ש קחו עמכם דברים ¹⁷⁰² ושובו כו'. וכל אשר לא גבה לבו ¹⁷⁰³ ורמו עיניו לילך בגדולות ונפלאות ממנו לאמר רזי לי רזי לי ¹⁷⁰⁴ כו', ומכיר ערכו (שלא נטהר לבבו עדיין מכל תועבת חמדת העוה"ז המחשיך אור נשמתו וכו'), ולא חפץ לילך בגדולות ונפלאות ממנו, לא יוקטן בעיניו ¹⁷⁰⁵ דברי אמת, ויחקקם בלוח לבו ¹⁷⁰⁶ למען יחיה ולא ימות ¹⁷⁰⁷ וכו'.

דברי המדבר באמת אוהב דבק מאח ¹⁷⁰⁸ לכל דורשי אלקים באמת ובתמים ¹⁷⁰⁹ , למען יטב להם ¹⁷¹⁰ כל הימים.

דובער באאמו"ר הגאון אלקי קדוש ישראל מו"ר שניאור זלמן נבג"מ

הערות

1662. נדפסה בהקדמת הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב, תקע"ז). בהקדמה זו פונה רבינו לאנ"ש, לבאר לפניהם דרך עבודת ה', להתחיל בעבודת התשובה בלב נשבר ונדכה, ומזה בא לעבודת התפלה מתוך שמחה. אריכות הביאור שבהקדמה זו, כבר נדפסה בשער התשובה והתפלה, ובכל ההוצאות של הספר שערי תשובה, ולא נעתקה כאן אלא הפנייה לאנ"ש, שבתחלת ההקדמה ובסיומה. הקדמות והסכמות נוספות של רבינו – לעיל י, ובהנסמן בהערות שם.
1663. הן אמת: תהלים נא, ח.
1664. ולהודיע נאמנה: ע"פ הושע ה, ט.
1665. עת מצוא: ע"פ תהלים לב, ו.
1666. מצוא מנוח: ע"פ נח ח, ט.
1667. הבלי הזמן: ע"פ רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
1668. ותעל שועתו: ע"פ שמות ב, כג.
1669. וצעק לבו אל ה': ע"פ איכה ב, יח.
1670. בלב נשבר ונדכה: ע"פ תהלים נא, יט.
1671. מי בוכים: ראה ס' דרשות התורה לר' שם טוב ר"פ ויקרא. ס' חסד לאברהם מעין ב' נהר ג'. לקו"ת במדבר ג, ב. דרושים לר"ה נה, ד.
1672. מים תחתונים בוכים . . מלכא : ת"ז תיקון ה (יט, סע"ב). תיקון מ (פ, א). תוס' הרא"ש בראשית א, ז.
1673. יעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב: ע"פ תבוא כח, מז.
1674. שמסדר שבחו של מקום: ע"ז ז, ב.
1675. שצריך להאריך באחד: ברכות יג, ב.
1676. עבדו את ה' בשמחה: תבוא כח, מז.
1677. יפול הנופל: ע"פ תצא כב, ח.
1678. כמעט רגע כו'...: אריכות הביאור שבהקדמה זו, נדפסה כבר בכל ההוצאות של הספר.
1679. וכמ"ש בזהר: ח"ג עה, א.
1680. והיו לאחדים: ע"פ יחזקאל לז, יז.
1681. כי ביתי בית תפלה: ישעי' נו, ז.
1682. וגם זה הבל ורעות רוח: ע"פ קהלת ב, כו. ו, ט.
1683. ללקט באמרים: ע"פ רות ב, טו.
1684. חברים מקשיבים: ע"פ שה"ש ח, יג.
1685. אם יהי' נדחך: נצבים ל, ד.
1686. לעולם יהא אדם רך כקנה: תענית כ, א-ב.
1687. באהבה ויראה שנק' רצוא ושוב: ראה לקו"ת ראה יט, ד. כט, ב.
1688. אחרי ה': ראה יג, ה.
1689. ופדה בשלום: תהלים נה, יט.
1690. והי' העטופים: ויצא ל, מב.
1691. וס' מלכות: שה"ש ו, ח.
1692. בימי חורפי בסוד אלוה עלי אהלי: ע"פ איוב כט, ד.
1693. דרכי חיים ותוכחת מוסר: ע"פ משלי ו, כג.
1694. מוסר השכל: ע"פ משלי א, ג.
1695. באם המצא תמצא: ע"פ משפטים כב, ג.
1696. לא יתלו בוקי סריקי בו: ב"ב ז, א ובכ"מ.
1697. נער אנכי: ירמי' א, ו.
1698. ולא בינת אדם לי: משלי ל, ב.
1699. ובעת מצוא: ע"פ תהלים לב, ו.
1700. מצוא מנוח: ע"פ נח ח, ט.
1701. וישוב אל ה' וירחמהו: ישעי' נה, ז.
1702. קחו עמכם דברים ושובו: הושע יד, ג.
1703. לא גבה לבו . . ונפלאות ממנו: ע"פ תהלים קלא, א.
1704. רזי לי רזי לי: ישעי' כד, טז.
1705. יוקטן בעיניו: ע"פ דה"י א יז, יז.
1706. ויחקקם בלוח לבו: ע"פ ירמי' יז, א.
1707. יחיה ולא ימות: ע"פ יחזקאל יח, כא. יח, כח. לג, טו.
1708. אוהב דבק מאח: ע"פ משלי יט, כד.
1709. באמת ובתמים: ע"פ שופטים ט, טז, ט, יט.
1710. למען יטב להם: ע"פ ואתחנן ה, כו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.