אגרת כז

אגרת כז

[כ"ח כסלו תקע"ז]

הובררו ¹⁶⁴⁰ מאתנו חתומים מטה, ה"ה הרב אדמו"ר מוהר"ר דובער ¹⁶⁴¹ שי', ואחיו הרב מו"ה חיים אברהם נ"י, בני אדמו"ר המנוח מהר"ש זלמן נ"ע, ודודם הרב מ"ו יהודא ליב במ"ו ברוך ¹⁶⁴² ז"ל, לברר וללבן כל עניני טענות ותביעות וסכסוכים שבינינו חתומים מטה הן לדין הן לפשר, ועלינו לאשר ולקיים ככל אשר יצא מפיהם בל יפול ארצה אפילו קוצו של יו"ד כתוקף בית דין חשוב וכתוקף ט"ש ¹⁶⁴³ הנהוג על פי חק ונימוס הקיר"ה ¹⁶⁴⁴ , ובקנס מצד העובר לצד המקיים סך מאתים רובל סיגנאציעס לסקרב הקיר"ה ¹⁶⁴⁵ . כל הנ"ל נעשה בקנין גמור אגב סודר בכל אופן היותר מועיל על פי הדין לפי דת חז"ל ובכל אופן היותר מועיל על פי חק ונימוס הקיר"ה, בלי שום אפילאצי' ¹⁶⁴⁶ לשום מקום משפט בעולם, ורשות לכל אחד מאתנו לעשות קיום וחיזוק באיזה מקום משפט שירצה, ואף בלי ידיעת חבירו.

ולראי' באנו על החתום יום ד' כח כסלו תקע"ז לפ"ק

נאום אברהם בהמנוח מו' שלמה ז"ל רובאנאוויץ

ונאום צבי הירש בהמנוח מו' שלמה ז"ל

על פי הבקשה מהחתומים דלעיל, נזדקקנו אנחנו חתומים מטה, ושמענו את כל הסכסוכים והטענות והתביעות שביניהם, עד שאמרו שלא נשאר ביניהם שום סכסוך שלא הניחו לפנינו חתומים מטה. ואחר שירדנו לעומק הענין כי טוב הוא ¹⁶⁴⁷ לעשות פשר דבר ביניהם על פי אופנים אלו.

(א) הבית עם כל הבנינים ¹⁶⁴⁸ , ועם כל הפלייאץ ¹⁶⁴⁹ , ועם הבית הקטן העומד מצד השני של שער החצר, ועם כל הבניי[ני]ם שבחצר, וכל הפלייאץ שבכל אורך החצר, עם מוצאיהם ומובאיהם מתהום ארעא עד רום רקיעא, הכל כאשר לכל החלטנו למו"ה אברהם רובאנאוויץ דלעיל, בהחלטת בית דין כתוקף מעשה בית דין חשוב, בלי שום עורר וטוען בעולם, ורשאי מהר"א הנ"ל לעשות בהם כאות נפשו כאדם העושה בשלו ממש בלי שום מוחה ומערער ומעכב בעולם, במקח סך שלשת אלפים ומאתים רובל סיגנאציעס ¹⁶⁵⁰ , דהיינו שישלם לאחיו מהר"ץ רובאנאוויץ הנ"ל סך אלף ושש מאות רובל ויסולק לזמנים, דהיינו שמנה מאות רובל יסולק מהיום עד סוף היריד דחורף דהשתא, דהיינו ארבעה מאות יסולק ביום א' ג' טבת הבע"ל, וארבעה מאות רובל יסולק עד סוף היריד, וסך שלש מאות בחצי אלול דהאי שתא, וסך שלש מאות וחמשים רובל בסוף יריד דחורף תקע"ח הבע"ל, וסך מאה וחמשים רובל בחצי אלול דשנת תקע"ח הנ"ל. וכשיסולק כל הסך הנ"ל לזמנים הנ"ל הרי הבית הנ"ל עם כל הבניינים הנ"ל ועם כל הפלייאץ הנ"ל מוחלט למהר"א הנ"ל בקנין גמור מעכשיו. אכן באם שלא יסלק אפילו ראטי ¹⁶⁵¹ אחרונה, יומכר הבית לאחיו מוהר"ץ הנ"ל או לאחרים, והמעות של מהר"א הנ"ל יחזירו לו, בניכוי שכירות כפי ראות עינינו.

(ב) ובפירוש הותנה שניתן רשות לאחיו מהר"ץ לדור בבית קטן העומד לצד השני של השער משך שתי שנים, מסוף כלות היריד דהשתא עד סוף כלות היריד דשנת תקע"ט לפ"ק, בלי שום תשלומי שכירות לאחיו אפילו שוה פרוטה. גם מחוייב אחיו מהר"א ליתן לו שתי קלייטין ¹⁶⁵² אל העבר של הבית הקטן הנ"ל. ופרנסות יחזיק מהר"ץ מחי' של הורט ¹⁶⁵³ , דהיינו למכור במדה גסה מאחד טאפ ¹⁶⁵⁴ ולמעלה. ובלבד שלא ימכור בהקפה להערלים שנשארו חייבים למהר"א, אלא שיתנו מזומנים דוקא. ושכירות הבית הקטן הנ"ל ביריד לאורחים ושכר אכילתם ¹⁶⁵⁵ . מלבד מכירת הש"ש והיי' ששייך למהר"א. גם רשות למכור מלח וטיטון, אבל לא קולעטשין והערינג וטאראן, כי אם למכור הערינג הורט, או לבעלי בתים בביתם, ולא בביתו בשום אופן בעולם.

(ג) חובות מן הרייסטרעץ מן העיר ומן הכפר עולה ס"ה אלף ושש מאות רובל, יקבל מהר"א על עצמו וישלם לאחיו סך חמשה מאות ושלשים רובל ¹⁶⁵⁶ לזמנים, דהיינו מאה וחמשים בחצי אלול תקע"ח לפ"ק, ושלש מאות ושמונים רובל בסוף יריד תקע"ט לפ"ק.

(ד) המחי' של הכפר יהי' ביניהם בשותפות עד סוף שנה זו, לפי הזמן המבואר בקאנטראקט, ואחר כלות שנה זו אם ירצה מהר"ץ להחזיק אין לו זכות הדירה בבית הקטן ופרנסותיו ¹⁶⁵⁷ , כי אם בשעת היריד כנ"ל לאורחים, על פי אופנים הנ"ל.

(ה) חובות המגיע מהם, ובכלל זה החובות שמגיע להם עצמם מתפיסת הבית ¹⁶⁵⁸ , דהיינו למהר"א שייך מאתים וארבעה ושמונים רובל ולמהר"ץ מאה וחמישים רובל, יסולק ממה שיש בעין כפי הרשימה, ומה שלא יגיע לתשלום סילוק החובות ישלים כל אחד ואחד מכיסו חלק כחלק שוה בשוה.

כל הנ"ל יצא מאתנו על פי קנין גמור הנ"ל כתוקף מעשה בית דין חשוב וכתוקף ט"ס(?) הנהוג על פי חק ונימוס הקיר"ה.

ולראי' באנו על החתום יום ד' כ"ח כסליו תקע"ז לפ"ק פה ק"ק לובאוויץ

נאום דובער באאמו"ר הגאון מוהרש"ז ז"ל נ"ע

ונאום חיים אברהם באאדמו"ר הגאון זללה"ה נ"ע

ונאום ¹⁶⁵⁹ יהודא ליבא"א מו"ה ברוך זללה"ה שניאורי