אגרת כז

אגרת כז

[כ"ח כסלו תקע"ז]

הובררו 1640 מאתנו חתומים מטה, ה"ה הרב אדמו"ר מוהר"ר דובער 1641 שי', ואחיו הרב מו"ה חיים אברהם נ"י, בני אדמו"ר המנוח מהר"ש זלמן נ"ע, ודודם הרב מ"ו יהודא ליב במ"ו ברוך 1642 ז"ל, לברר וללבן כל עניני טענות ותביעות וסכסוכים שבינינו חתומים מטה הן לדין הן לפשר, ועלינו לאשר ולקיים ככל אשר יצא מפיהם בל יפול ארצה אפילו קוצו של יו"ד כתוקף בית דין חשוב וכתוקף ט"ש 1643 הנהוג על פי חק ונימוס הקיר"ה 1644 , ובקנס מצד העובר לצד המקיים סך מאתים רובל סיגנאציעס לסקרב הקיר"ה 1645 . כל הנ"ל נעשה בקנין גמור אגב סודר בכל אופן היותר מועיל על פי הדין לפי דת חז"ל ובכל אופן היותר מועיל על פי חק ונימוס הקיר"ה, בלי שום אפילאצי' 1646 לשום מקום משפט בעולם, ורשות לכל אחד מאתנו לעשות קיום וחיזוק באיזה מקום משפט שירצה, ואף בלי ידיעת חבירו.

ולראי' באנו על החתום יום ד' כח כסלו תקע"ז לפ"ק

נאום אברהם בהמנוח מו' שלמה ז"ל רובאנאוויץ

ונאום צבי הירש בהמנוח מו' שלמה ז"ל

על פי הבקשה מהחתומים דלעיל, נזדקקנו אנחנו חתומים מטה, ושמענו את כל הסכסוכים והטענות והתביעות שביניהם, עד שאמרו שלא נשאר ביניהם שום סכסוך שלא הניחו לפנינו חתומים מטה. ואחר שירדנו לעומק הענין כי טוב הוא 1647 לעשות פשר דבר ביניהם על פי אופנים אלו.

(א) הבית עם כל הבנינים 1648 , ועם כל הפלייאץ 1649 , ועם הבית הקטן העומד מצד השני של שער החצר, ועם כל הבניי[ני]ם שבחצר, וכל הפלייאץ שבכל אורך החצר, עם מוצאיהם ומובאיהם מתהום ארעא עד רום רקיעא, הכל כאשר לכל החלטנו למו"ה אברהם רובאנאוויץ דלעיל, בהחלטת בית דין כתוקף מעשה בית דין חשוב, בלי שום עורר וטוען בעולם, ורשאי מהר"א הנ"ל לעשות בהם כאות נפשו כאדם העושה בשלו ממש בלי שום מוחה ומערער ומעכב בעולם, במקח סך שלשת אלפים ומאתים רובל סיגנאציעס 1650 , דהיינו שישלם לאחיו מהר"ץ רובאנאוויץ הנ"ל סך אלף ושש מאות רובל ויסולק לזמנים, דהיינו שמנה מאות רובל יסולק מהיום עד סוף היריד דחורף דהשתא, דהיינו ארבעה מאות יסולק ביום א' ג' טבת הבע"ל, וארבעה מאות רובל יסולק עד סוף היריד, וסך שלש מאות בחצי אלול דהאי שתא, וסך שלש מאות וחמשים רובל בסוף יריד דחורף תקע"ח הבע"ל, וסך מאה וחמשים רובל בחצי אלול דשנת תקע"ח הנ"ל. וכשיסולק כל הסך הנ"ל לזמנים הנ"ל הרי הבית הנ"ל עם כל הבניינים הנ"ל ועם כל הפלייאץ הנ"ל מוחלט למהר"א הנ"ל בקנין גמור מעכשיו. אכן באם שלא יסלק אפילו ראטי 1651 אחרונה, יומכר הבית לאחיו מוהר"ץ הנ"ל או לאחרים, והמעות של מהר"א הנ"ל יחזירו לו, בניכוי שכירות כפי ראות עינינו.

(ב) ובפירוש הותנה שניתן רשות לאחיו מהר"ץ לדור בבית קטן העומד לצד השני של השער משך שתי שנים, מסוף כלות היריד דהשתא עד סוף כלות היריד דשנת תקע"ט לפ"ק, בלי שום תשלומי שכירות לאחיו אפילו שוה פרוטה. גם מחוייב אחיו מהר"א ליתן לו שתי קלייטין 1652 אל העבר של הבית הקטן הנ"ל. ופרנסות יחזיק מהר"ץ מחי' של הורט 1653 , דהיינו למכור במדה גסה מאחד טאפ 1654 ולמעלה. ובלבד שלא ימכור בהקפה להערלים שנשארו חייבים למהר"א, אלא שיתנו מזומנים דוקא. ושכירות הבית הקטן הנ"ל ביריד לאורחים ושכר אכילתם 1655 . מלבד מכירת הש"ש והיי' ששייך למהר"א. גם רשות למכור מלח וטיטון, אבל לא קולעטשין והערינג וטאראן, כי אם למכור הערינג הורט, או לבעלי בתים בביתם, ולא בביתו בשום אופן בעולם.

(ג) חובות מן הרייסטרעץ מן העיר ומן הכפר עולה ס"ה אלף ושש מאות רובל, יקבל מהר"א על עצמו וישלם לאחיו סך חמשה מאות ושלשים רובל 1656 לזמנים, דהיינו מאה וחמשים בחצי אלול תקע"ח לפ"ק, ושלש מאות ושמונים רובל בסוף יריד תקע"ט לפ"ק.

(ד) המחי' של הכפר יהי' ביניהם בשותפות עד סוף שנה זו, לפי הזמן המבואר בקאנטראקט, ואחר כלות שנה זו אם ירצה מהר"ץ להחזיק אין לו זכות הדירה בבית הקטן ופרנסותיו 1657 , כי אם בשעת היריד כנ"ל לאורחים, על פי אופנים הנ"ל.

(ה) חובות המגיע מהם, ובכלל זה החובות שמגיע להם עצמם מתפיסת הבית 1658 , דהיינו למהר"א שייך מאתים וארבעה ושמונים רובל ולמהר"ץ מאה וחמישים רובל, יסולק ממה שיש בעין כפי הרשימה, ומה שלא יגיע לתשלום סילוק החובות ישלים כל אחד ואחד מכיסו חלק כחלק שוה בשוה.

כל הנ"ל יצא מאתנו על פי קנין גמור הנ"ל כתוקף מעשה בית דין חשוב וכתוקף ט"ס(?) הנהוג על פי חק ונימוס הקיר"ה.

ולראי' באנו על החתום יום ד' כ"ח כסליו תקע"ז לפ"ק פה ק"ק לובאוויץ

נאום דובער באאמו"ר הגאון מוהרש"ז ז"ל נ"ע

ונאום חיים אברהם באאדמו"ר הגאון זללה"ה נ"ע

ונאום 1659 יהודא ליבא"א מו"ה ברוך זללה"ה שניאורי

הערות

  1. 1640. נדפסה ב"מבית הגנזים" ע' קפג, מצילום המקור בחתי"ק רבינו. והוא שטר בוררות, ופס"ד הדיינים – רבינו ואחיו הרה"ק ר' חיים אברהם, ודודם הרה"ק מהרי"ל אחיו של אדמו"ר הזקן, אודות ירושת מוה"ר שלמה רובאנאוויץ (כנראה – על שם אביו ראובן), שכוללת חצר שבה שני בתים המיועדים לחנויות ולהשכרה ומחסנים המצורפים להם, איך לחלקם בין שני הבנים אברהם וצבי הירש. יש מקום לשער שבעלי הדין היו תושבי ליובאוויטש, שבה התקיים יריד בכל שנה (כנזכר בהמשך הפס"ד, וכמצויין בס' תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק לז), ולכן ביררו את שלושת אלו בתור דיינים (הרה"ק מהרי"ל הי' גר אז ביאנאוויטש, אלא שהי' בא מזמן לזמן לליובאוויטש). שטר הבוררות והפס"ד נכתבו על נייר רשמי, שבו גם תרגום שטר הבוררות לרוסית, יחד עם בול תשלום שמעניק לשטר תוקף רשמי. גם בפנים שטר הבוררות נתפרש, שפסק דין זה יהי' בתוקף הנהוג על פי חק ונימוס הקיר"ה (ראה שו"ע רבינו הלכות מכירת חמץ: והרשות נתונה להעתיק מכתב זה בלשון רוסיא, באיזה מקום משפט הקיר"ה, על נייר הארבאווי, ולשלם נתינת הקיר"ה, להיות תוקף מכתב זה כתוקף קאנטראק"ט הנעשה כנימוס ודת הקיר"ה). תצלום החתימות נדפס כבר בקובץ יגדיל תורה נ.י. חמ"ו ע' קפח, מתוך תצלום שבארכיון הספריה. וכאן נדפס השטר בשלימותו.
  2. 1641. דובער: בנוסח הרוסי: בערקע (שזה היה שמו הרשמי).
  3. 1642. במ"ו ברוך: בנוסח הרוסי: ברוכאוויטש.
  4. 1643. ט " ס : טופסי שטרות.
  5. 1644. ע ל פי חק ונימוס הקיר " ה : על פי חוקי המדינה (הקיסר ירום הודו).
  6. 1645. לסקרב(?) הקיר " ה : לקופת הממשלה (הקיסר ירום הודו).
  7. 1646. אפילאצי ' : ערעור.
  8. 1647. כי טוב הוא: ע"פ שמות ב, ב.
  9. 1648. כל הבנינים : הכוונה כנראה, לחדרים שניבנו לצד הבית הגדול.
  10. 1649. הפלייאץ: השטח.
  11. 1650. רובל סיג נאציעס : שבסכום זה שמו את שווי כל החצר והבנינים שבו, ואותם יקבל מוהר"א הנ"ל אחרי שישלם לאחיו את מחצית מחירו.
  12. 1651. ראטי: תשלום.
  13. 1652. קלייטין : כנראה הכוונה – מחסנים.
  14. 1653. הורט : חנות סיטונאית.
  15. 1654. טאפ : סיר. מדת הלח ברוסיא.
  16. 1655. ושכר אכילתם : שגם זה שייך למוהר"ץ.
  17. 1656. וישלם . . רובל : היינו שגביית החובות היא על מהר"א, ולכן ישלם עבורו למהר"ץ פחות מחציו.
  18. 1657. אם ירצה . . ופרנסותיו : שאם מהר"ץ ירצה להחזיק את עסק החנות של הכפר, אזי יפסיד את זכותו הנ"ל בעסק הבית הקטן.
  19. 1658. החובות . . הבית : כנראה הכוונה לחובות המשכנתא שיש על הבית.
  20. 1659. נאום . . ונאום . . ונאום: שני אחים ודוד. וראה רמ"א חו"מ סי' ז ס"ח "שהדיינים לא יהי' קרובים זה לזה". ושו"ע שם רס"י כב "מי שקבל עליו קרוב ... להיותו דיין ... אם קנו מידו על זה אינו יכול לחזור בו".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.