אגרת כו
אגרת כו
[תקע"ו]
לידידינו 1629 אהובי נפשינו חכם ונב[ון] פ[נחס] 1630 שי' מחותני ז[למן] 1631 ואהובי כנפשי בנימין 1632 שי' ולידידי אהובי ש[למה] פ[ריידעס] 1633
מראש בסתר אמרתי, לכסות ולהסתיר הדברים שבלבבי, התפשטות מכתבים אל כמעט כל הנערים הצעירים וטובים, עם הארס של הנחש וערום הידוע, כידוע למוכ"ז 1634 וכפי שיספר לכם באריכות.
אמנם אחר שיצא הדבר מן ההעלם אל הגילוי, וידוע אפי' לילדים קטנים ונשים וטף, המכסה אני 1635 הדבר מאוהבים נאמנים כמוכם.
עתה מבין אני את הנבואה של אהובי פ. (זאת אומרת פנחס) 1636 בזמן היותו פה 1637 , שהי' אומר לא רק פעם וכו' שיש חנות עוד יותר קשה ממה שקורה עם האח הידוע 1638 שלנו וכו'. הנבואה היא אשר דבר זה צריך להימשך איזה זמן ואחר כך יתבטל, כיון שה' אתי וכו'.
מאד תמהתי על הנבואה והגדת עתידות זאת וכו', מאד ביקשתיו שיפרש הדבר, אבל בשום אופן לא פירש, ועכשיו ידידי הנאמן פ. הרי נתקיימה הנבואה שלך … אומרים לפני אנשים צעירים כאמור למעלה ועוד מוסיפים לאמר: תורת החסידות שבקה חיים ואין לנו רב וכו', ואיש לאהלו ישראל 1639 וכו'.
ידידי אהובי כנפשי, אדבר בזה כדי שבזה תרגע נפשי מעצב, אמת שאין בזה כל חדש בשבילי, ותדעו לכם שכבר יותר משלש שנים ממה שראיתי … דע אחי שמכאן ניתן להסיק ששני דברים אלו נוגדים זה לזה בטבעם, את החסידות מנסים להשפיל בעוד שהנוהג של אסיפת כספים הולך ומתפשט…
זולת זה יתן לכם ה' שלום מבית ומחוץ, ויתרומם קרן חכמת אבי מורי ורבי נבג"מ אצל כל אנשי שלומינו החפצים טובתינו האמתית.
הערות
- 1629. נדפסה ב"מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" ע' כה, בתרגום ללה"ק, מתרגום רוסי שנמצא בארכיון המאסר והגאולה של רבינו, שצורף לתיק ע"י המלשין. והיא אגרת שמצא המלשין בעזבון החסיד ר' פנחס שיק משקלאוו, מהתקופה הראשונה לנשיאות רבינו, כאשר היתה קבוצה מחסידי כ"ק אדמו"ר הזקן, שטענו ואמרו, שאחרי הסתלקות רבינו הגדול אין לנו עוד רב שימלא את מקומו. הם היו סובבים בעיירות וצועקים אוי אוי אין לנו רב והחסידות שבקה חיים כו' (בית רבי ח"ב פ"ב). וראה גם לעיל אגרת טז. לקמן אגרת לב. המשפיע עמ' קעט-קפג. מהאמור לקמן "שכבר יותר משלש שנים ממה שראיתי", נראה שנכתבה בשנת תקע"ו, יותר משלש שנים אחרי הסתלקות רבינו הזקן בכ"ד טבת תקע"ג. האגרת נכתבה ברמז רב, כמובן, וכשבאו לתרגמו לרוסית לא מצאו בו ידיהם ורגליהם, מכל מקום הצלחנו לפענח את חלקו המועתק לקמן. בסקירת החוקרים את החקירות (נספח 17) מצטטים קטע אחד מהמכתב הזה: "דע אחי שמכאן ניתן להסיק ששני דברים אלו נוגדים זה לזה בטבעם. את החסידות מנסים להשפיל בעוד שהנוהג של אסיפת כספים הולך ומתפשט".
- 1630. פ [נחס] : רויזעס שיק משקלאוו. אודותיו בית רבי ע, ב. אגרת נוספת אליו – לעיל ז. ונזכר גם לעיל אגרות ו. יב. טז. יז. יח. לקמן לב. נט. ס. נספחים 2. 5. 14.
- 1631. מחותני ז [זלמן] : רויזעס סלונים משקלאוו (אשר בנו החסיד ר' יעקב כולי נשא את הרבנית מנוחה רחל בת רבינו). אגרת נוספת אליו – לעיל ז.
- 1632. בנימין: קלעצקער משקלאוו. ראה גם לעיל אגרות ו (שאחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, הי' עם רבינו בקרעמענטשוג). טז. לקמן מה. נט (ששם משפחתו רבינוביץ).
- 1633. ש [למה] פ[ריידעס] : אגרות נוספות אליו לעיל ד, ובהנסמן בהערות שם.
- 1634. מוכ " ז : מוביל כתב זה.
- 1635. המכסה אני: ע"פ וירא יח, יז.
- 1636. פ. (זאת אומרת פנחס): כלומר, שבמקור נכתב "הר"פ", והמתרגם לרוסית כתב: פ . (ז את אומרת פנחס) .
- 1637. בזמן היותו פה: הכוונה לאותה עת שכתב את מכתבו הידוע אודות דברי רבינו הזקן אליו ביחידות, שדוקא כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי ימלא את מקומו, ושלא "להשים עליהם איש זר אשר לא מזרע אדמו"ר נבג"מ" (נספח 2). אמנם בעת כתיבת המכתב הזה ביאר כאמור כאן, שמלבד העובדה שהרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע התחיל לנהוג אז ברבנות, שזה יכול לגרום פילוג, "יש חנות עוד יותר קשה ממה שקורה עם האח הידוע שלנו", והיא אלו החסידים האומרים שאחרי רבינו הגדול אין עוד רב שימלא מקומו, וסובבים בעיירות וצועקים אוי אוי אין לנו רב והחסידות שבקה חיים כו'.
- 1638. האח הידוע: הרה"ק רבי אהרן מסטאראשעלע, שהי' רעו כאחיו של רבינו, ואחר כך גבה טורא בינייהו.
- 1639. ואיש לאהלו ישראל: ע"פ שמואל-ב כ, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.