ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת כד

אגרת כד

אגרת כד

[כו תמוז תקע"ו]

הן 1560 אמת 1561 וצדק 1562 , בנידון הערער מהר"ר נפתלי מסלאוויטא, הבא מצד חותנו הרב המפורסם החסיד מוהר"ר משה שפירא, על הרב הנגיד מוהר"ר ישראל מדפיס דק"ק קאפוסט, בענין הדפסת הש"ס שהתחיל מוהר"י הנ"ל בתוך משך גבול הסכמות הגאונים הניתנים להרב מהרר"ם, ובראשם אומץ נתינות זכות ויפוי כח והסכמתו של כבוד אדמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מוהר"ר שניאור זלמן זצוק"ל.

כעת נגמר בין הצדדים, שיציעו טענותיהם בפני בית דין של שלשה, ישבו על כסאות למשפט 1563 בק"ק סלאוויטא או בסמוך לה במדינות וואלין, ומוהר"י הנ"ל מחויב לשלוח לשם דיין אחד מצדו, והרבני מהרר"ם יברור לו דיין אחד מצדו, ושני הנבררים יבחרו לעצמם שליש המרוצה לשניהם. אמנם פן לא ישוו דעת הנבררים בבחירת השליש, על כן נבחר כעת שליש מהצדדים, ה"ה הרב הה"ג המפורסם אבד"ק דובנא 1564 . וכל אשר יצא מפי הדיינים על הצדדים לאשר ולקיים בכל תוקף בלי שום גרעון.

ובעוד שלא יוגמר הסיכסוך הנ"ל שביניהם, הן על פי פשר המרוצה להצדדים בעצמם והן על פי גמר דין תורתינו הקדושה על פי דיינים הנ"ל, אזי חלילה לשום אחד מהצדדים להוציא שום כרך משסין הנדפסים מחדש מהדפוס שלו לשום קונה או משולח ואף למיגר בעולם 1565 . אולם באם שיהי' עיכוב הגמר מצד אחד, הן מחמת מניעות שליחות הדיין מצד מוהר"י הנ"ל, והן מצד סירוב ברירות הדיין מצד הרב מוהר"ם, אזי איסור הוצאות הכרכים חל על המעכב לבדו לעולם, עד שיסיר העיכוב, וצד שכנגדו מותר לגמרי.

כל זה נעשה בקנין גמור אגב סודר בבית דין חשוב דלא כאסמכתא, בתקיעת כף ובפנים מועילות ובחרם חמור [ודשן?] ובביטול מודעי ומודעי דמודעי עד סוף כל מודעי דמודעי, ובפיסול עידי מודעי כדרך שמבטלין בגטי נשים 1566 ובשבועה מפורשת, על פי אופן היותר מועיל ותיקון חז"ל. ולראיה באו הצדדים בעצמם על החתום לקיים כל הנ"ל, יום ב כו תמוז תקעו לפ"ק פק"ק ליובאוויטש יצ"ו

נאום ישראל בלא"א מוהר"ר יצחק יפה זללה"ה

ונאום הק' נפתלי מסלאוויטא

באנפואי חתמו את עצמם שני הצדדים ה"ה מהר"ן מסלאוויטא ומוהר"י מקאפוסט בחתימת ידם ממש, על כל הא דכתוב ומפורש לעיל בחתימת ידם ממש, ובפני נעשו כל הענינים הנ"ל, ואנכי ערב בעד מוהר"י מקאפוסט על קיום פסק דין שיצא מפי הדיינים על פי דין תורתינו הקדושה, וכן על קיום איסור הוצאות כרכים משסין שלו עד הגמר כנ"ל.

וזמן הגבלת התאספות הדיינים יהי' לא יאוחר מחמשה עשר באב הבע"ל, ועכ"פ לא יתמהמה עת האספם מר"ח אלול הבע"ל.

ולראי' באתי עה"ח יום הנ"ל

נאום דובער באאמו " ר הגאון המנוח מוהר " ר שניאור זלמן נבג " ם מק ' לובאוויץ

הערות

  1. 1560. נדפסה ב"מבית הגנזים" ע' קפז, מהמקור בחתי"ק רבינו. שטר הבוררות שלפנינו, בתיווך ובערבות ובחתימת רבינו, דן במחלוקת שפרצה בשנת תקע"ו, בין מדפיס הש"ס בסלאוויטא לבין מדפיס הש"ס בקאפוסט. ותוכן הענין: בשנת תק"ס שלח כ"ק אדמו"ר הזקן את אחיו מוה"ר מרדכי, ואת חתנו מוה"ר שלום שכנא (אבי אדמו"ר ה"צמח צדק"), אל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לקבל הסכמתו להדפסת הש"ס והטורים בסלאוויטא. ההסכמה נכתבה על שמם בי"ג תמוז תק"ס. הש"ס נדפס בשנים תקס"א-ו, והטורים בשנים תקס"א-ב – על פי הוראותיו של רבינו הזקן (ראה אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת סו). בהדפסה הזאת לא נזכר שם רבינו הזקן. בשנת תקס"ז כתב רבינו הזקן שטר מסירת כח וזכות ההדפסה אל הרב משה שפירא (בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ ורבה של סלאוויטא). ועל פיו הדפיס את הש"ס בשנית, בשנים תקס"ח-תקע"ג (ראה אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרות צא-ב). גם בהדפסה הזאת לא נזכר שם רבינו הזקן. כאשר מוהר"מ שפירא מסלאוויטא הדפיס את הטורים – בשנים תקע"ה-ז, ואת הש"ס – בשנים תקע"ו-תקפ"ב, העתיק בתחלתם את שטרות מסירת כח וזכות ההדפסה, שכתב לו רבינו הזקן בשנת תקס"ז. בשנת תקע"ו התחיל מוהר"י יפה להדפיס את הש"ס בקאפוסט. בתחלה הדפיס קונטרס עלים לדוגמה, שעל פיהם קיבל הסכמות רבות להדפסה, וכן מינויים (פערנומעראנטין) רבים לקניית הש"ס. המדפיס מוהר"מ שפירא מסלאוויטא הרים מיד צעקה ורעש גדול כנגד הדפסת הש"ס בקאפוסט, בטענה שעדיין לא כלה זמן ההסכמות לש"ס שקיבל בשנת תקס"א ותקס"ח, שהרי בהם נגזר שלא יודפס שום ש"ס עד כלות משך חמשה ועשרים שנה, דהיינו עד שנת תקפ"ה (מיום כתיבת הסכמת הרלוי"צ מבא"ד) או תקפ"ו (מיום כתיבת שאר ההסכמות). וכן טען, שעדיין נשארו אצלו עותקים רבים מש"ס תקס"ח. ועוד טען שבכח יפוי כח הנ"ל, עדיין יש ברשותו להדפיס את הש"ס בהוצאה שלישית, בתוך עשרים וחמש שנים הנ"ל. לעומתו טען המדפיס מהר"י יפה מקאפוסט, כי הוא יודע בבירור שהמדפיס מסלאוויטא כבר מכר את כל הש"סין שלו, ואם כן נתבטל איסור הדפסת הש"ס, שהטילו הרבנים בשנים תקס"א-ב. שני הצדדים באו לליובאוויטש, כדי שרבינו ישתדל לפשר בינם. ושם נכתב ונחתם שטר הבוררות בפני רבינו, שהוא היה גם האחראי והערב על קיום פסק דין הרבנים, כמבואר בשולי שטר הבוררות. בשעה שהשטר הזה נכתב ונחתם, בחודש תמוז תקע"ו, עדיין לא הודפסה מחדש אף מסכת של הש"ס, לא בהוצאת קאפוסט ולא בהוצאת סלאוויטא. אמנם שטר הבוררות שלפנינו לא הועיל, ומיד התחילו שניהם בהדפסת הש"ס, הן בסלאוויטא (הכרך הראשון – בשנת תקע"ז), והן בקאפוסט (ההסכמות ניתנו בשלהי מנ"א תקע"ו, כחודש אחרי חתימת שטר הבוררות שלפנינו). יחד עם הש"ס, הדפיס מוהר"י יפה בקאפוסט, גם את הלכות רב אלפס (קאפוסט תקע"ח), עם הסכמת הרה"ק מהרי"ל, אחיו של רבינו הזקן (נדפסה בספרו שארית יהודה יו"ד סי' לט). שבה ביאר הטעם להתיר את הדפסת הש"ס בקאפוסט, כיון שהגזירות וחרמות של רבני וואלין – אוקריינא אינם בתוקף לאסור על מדפיסי רוסיא הלבנה, שאינם חוסים תחת כח שיפוטם (ראה לעיל סוף אגרות יב. כב. כג). מוה"ר ישראל יפה הדפיס רק חלק מהש"ס, ובין השנים תקפ"ב-ג עלה לארה"ק. היה ממייסדי הישוב החב"די בחברון (ראה תולדות חב"ד בארה"ק ע' נא וע' עד), ושם נפטר – לפני שבט תקפ"ט. מעבר לדף נרשם: "פסק דין שהי' בין הרב דפה ובין מדפיס דק"ק קאפוסט". מכך נראה שהעותק שלפנינו, הוא העותק שנמסר לידי מוהר"מ שפירא המדפיס בסלאוויטא.
  2. 1561. הן אמת: תהלים נא, ח.
  3. 1562. אמת וצדק: ע"פ נוסח ברכת ההפטרה.
  4. 1563. ישבו על כסאות למשפט: ע"פ תהלים קכב, ה.
  5. 1564. אבד " ק דובנא : מוהר"ר חיים מרדכי מרגליות, מח"ס שערי תשובה על השלחן ערוך (ראה לקמן אגרת לג).
  6. 1565. למיגר בעולם : אולי הכוונה לקבלת מנויים (פערנומעראנטין) חדשים על קניית הש"ס שיודפס.
  7. 1566. בג טי נשים : ראה שו"ע אהע"ז סי' קלד ס"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.