ח. חלישות בריאותו

ח. חלישות בריאותו

כבר סופר לעיל פרק ו, אודות כל הקשיים של צוק העתים ברוסיא, שהקשתה גם על רבינו. בשנים תקפ"ג-ה נוספה על כך גם חלישות בריאותו של רבינו, שאותה מזכיר רבינו לראשונה בקיץ תקפ"ג (אגרת מג): "שאיני בתכלית הבריאה כידוע לכל".

המחלה הלכה והתגברה בשנים תקפ"ד-ה, כנזכר בכמה מאגרותיו בתקופה זו (אגרת נד): "מצד העדר בריאותי עד כה". (אגרת נה): "ידוע כמעט לכל אנ"ש הקרובים והרחוקים ישנים וגם חדשים מחולשת כחי ביותר". (אגרת נו): "שעדיין אין אני בשלימות הבריאה".

זאת היתה סיבה נוספת לעיכוב המסירה לדפוס של ספרי רבינו. הדבר נתפרש באגרת שכתב רבינו לאנ"ש, בב' כסלו תקפ"ה (אגרת נד): "ועתה באתי גם כן להודיעם מאשר נודע לי ע"י השד"ר מוכ"ז בח"י שלהם, מכל מנין אנשים מעט, על הדפסת ביאורים על הסדרות, שיקחו כל אחד במקח ח' קטנים כל בוגין. ומצד העדר בריאותי עד כה לא הי' לי עת הכושר להשיבם ולמלאות רצונם כפי הבטחתי. אמנם עתה בראותי כושר וטוב הכנת לבבם לעסוק באמונה בד"ח, אמרתי בלבי עת לעשות לה' ולא למנוע הטוב מבעליו כו', והנני מוכן לקיים בפועל ממש בדפוס חלק א' מביאורים שכתבתי על ס' בראשית, על כתבי תורות של אאמו"ר ז"ל, בשנה שעברה ... ובעוד ג' או ד' חדשים יקבלו חלק השני מס' בראשית מפ' ויצא עד פ' ויחי".

השלמת הכרך הזה הסתיימה בשנת תקפ"ו, כאמור על שער הספר. אמנם למעשה לא נדפס אז אלא החלק הראשון. וגם בחלק הראשון הזה לא נדפס אלא מפרשת בראשית עד סוף חיי שרה (אף שבאגרת הנ"ל נאמר "מפרשת בראשית עד פרשת ויצא", ואף שבשער החלק הזה נאמר שכולל דרושים "מפרשת בראשית עד פרשת תולדות"). ויותר מזה לא נדפס בחיי רבינו.

הגבלת הנסיעות לרבינו

בחורף תקפ"ה גברה חלישות בריאותו, עד שהוכרח להגביל את נסיעות אנ"ש לליובאוויטש, כמבואר באגרת שכתב אז לאנ"ש (אגרת נה): "עתה הפעם ההכרח לא יגונה להודיעם קושט דברי אמת ... היות ידוע כמעט לכל אנ"ש הקרובים והרחוקים ישנים וגם חדשים מחולשת כחי ביותר. העיקר מאשר אין בי כח להכיל שום צער ועגמת נפש משום אדם יהי' מי שיהי' ובפרט בצוק העתים האלה, ה' ירחם, אשר לאיש ואיש מגיע לו עד הנפש ממש ועד בכלל כו'. ועל פי הרוב מחמת צוק העתים כמעט לא נסע שום איש לכאן, ומן המעט הנוסעים כל אחד כאשר יש לו ענין רע ומר הנוגע לחיי נפשו ממש ... ויבין כל אשר לו עינים לראות, שמכל המדינה וכו' יגיע אלי הצער ועגמת נפש אשר נוגע אלי לבריאותי ממש ... לזאת אמרתי להודיע לכללות אנ"ש צערי שיחוסו עלי לטובתם באמת. ויעשו תקנות בכל עיר ומנין שלא יסע שום איש לכאן עד שיודיע לב' וג' אנשים הגבאים או שאר אנשים חשובים שיגלה סודו לפניהם דוקא מה מבוקשו ואם הוא דבר שיש ביכולת לעזור לו יפקחו בזה היטב ... ואם יראו שהדבר מוכרח אזי יתנו לו מכתב לאחי הר"ר חיים אברהם שי' ולחתני הר"ר מנחם מענדיל שי' שיביא ענינו לפניהם דוקא ... ולזאת אהובי אחיי ורעיי שמעו אלי וישמע אליכם אלקים בכל דרכיכם להסיר מעלי עול משא זאת ויחוסו עלי על מיעוט בריאותי שלא יקל הדבר ח"ו ולקיים הכל ... עוד חזון למועד שמצפה אני על רחמי ה' המרובים שירחיב לישראל מעט. ואז יש בידם הבטחה זו נאמנה באמת".

נסיעת רבינו להתרפאות

שוב גברה חלישות בריאותו, עד שבמשך קיץ תקפ"ה הוכרח לנסוע לכמה חדשים לחו"ל להתרפאות, וזה עיכב את ההדפסה וההפצה.

מדרכו זו כתב כמה אגרות לביתו בליובאוויטש (אגרות נז-נח), ומתוכנן נראה שאחר חג השבועות יצא רבינו בדרכו מליובאוויטש לקיניגשבורג (מהלך 650 ק"מ בקו אוירי). שם ביקר אצל רופאים, שיעצוהו לנסוע לקארלסבאד, להתרפאות עם מי הרפואה אשר שם.

בשלהי סיון המשיך בדרכו מקיניגשבורג לקארלסבאד. ביום ועש"ק קרח, בדר"ח תמוז, הגיע לפריימארק (מהלך כ-300 ק"מ בקו אוירי מקיניגשבורג).

אחר השבת המשיך דרכו מפריימארק, ונעצר בפוזנא (מהלך כ-100 ק"מ בקו אוירי מפריימארק). שם כתב את החלק הראשון של האגרת, ושם ביקר אצל הגאון רבי עקיבא איגר.

אחר כך המשיך דרכו מפוזנא, וביום ועש"ק חקת, ח' תמוז, הגיע לקריינשטאט שאצל גלוגא (מהלך יותר מ-100 ק"מ בקו אוירי מפוזנא). משם כתב את החלק העיקרי של אגרת נז.

אחר השבת המשיך דרכו מקריינשטאט לקארלסבאד (מהלך יותר מ-200 ק"מ בקו אוירי). ובדרך נעצר בפאלקאוויץ, משם נכתב הקטע האחרון של אגרת נז.

לקארלסבאד הגיע (לפי התוכנית) ביום ה' י"ד תמוז. וביום א' י"ז בתמוז התחיל להתרפאות במי הרפואה.

בחצי הראשון של מנ"א נפגש שם כמה פעמים עם הגאון רבי מרדכי בנעט אבד"ק ניקלשבורג, ואת תוכן השיחות ביניהם תיאר רבינו באגרת נח.

אחרי שהייתו במשך חודש וחצי, בקארלסבאד ובטעפליץ הסמוכה, יצא בדרכו חזרה לביתו בסמיכות לר"ח אלול, והגיע לליובאוויטש באמצע אלול.

כשהגיע רבינו אל פוזנא כתב אל ביתו (אגרת נז): "ובי"ז בתמוז אתחיל לשתות המים המרפאים דשם ... ומשם בחזרה לא יאוחר מר"ח אלול". ובאותה שעה כתב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", אל דודו הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, אודות רבינו (שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' רמה): "שאינו כעת בביתו ויתמהמה עד קרוב לר"ה". ואל אנ"ש בשטרעשין כתב אז (שם): "ויתמהמה בדרכו עד לפני ר"ה".

בבית רבי (ח"ג סוף פ"א הערה א מסופר שלמעשה חזר רבינו לליובאוויטש לפני חג הסוכות, אמנם בס' מאמרי אדמו"ר האמצעי – דברים ח"ב (ע' תכ): "דרוש מאדמו"ר ר' דובער נבג"מ פ' כי תבוא [כ' אלול] ה'תקפ"ה, לבאוויץ",