ז. ישוב חב"ד בחברון

ז. ישוב חב"ד בחברון

גם בתקופה הקשה הזאת של צוק העתים, ביסס רבינו את ישוב חב"ד בחברון, עם מגביות מיוחדות להחזקתה.

כבר בשנת תקע"ה פנו אליו כמה מגדולי החסידים וביקשו לעלות להתיישב בארה"ק, ורבינו השיב להם (אגרת יט) "נדון צעקתם אלי זה פעמיים להשיבם על בקשתם אודות נסיעתם לאה"ק אם לי אתם ובקולי תשמעו עצתי אמונה שיחדלו מזה". ומכל מקום כתב להם שאם יחליטו לנסוע לשם יתמוך בהם בסך מסויים.

באותה תקופה כתב כמה אגרות לאנ"ש, לעוררם לתרום למעמדות ארה"ק בכל ערב שבת לפני הדלקת הנרות (אגרות כא. לה).

עיקר מושבם של חסידי חב"ד בארה"ק הי' אז בעיה"ק צפת, שאודותם כתב אז רבינו (אגרת כא): "הרשימה שמצאתי במכי"ק ז"ל לשלוח לאה"ק לאנשים מיוחדים בצפת, עולה לסך מסוים ... והוספתי על הרשימה שלו עוד כו'. ואמנם לפי העת והזמן נתרבה ביותר תושבי צפת".

אמנם בשנים הבאות הורה לחסידיו שבארה"ק, להתאסף כולם לחברון ולייסד שם ישוב חב"די (ראה תולדות חב"ד בארה"ק פרק ו), ועורר את אנ"ש ברוסיה לתמוך בהתיישבות זאת (אגרת לט): "על כן מי לה' לא יחוס על ממונו ויחבב מקום אבותינו הק' בלב ונפש ויתאמץ לחזק ישיבות אנ"ש במקום אבותינו הק' זי"ע". ועוד כתב (ראה שוה"ג שם): "מצאתי כתוב בשם הרדב"ז שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו יהי' ניצול מחיבוט הקבר". ואף הוא עצמו קנה בעיה"ק חברון את הבית הכנסת הקטנה על שמו, כדי שיהי' לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.

מעמדות החסידים העולים לחברון

שוב שלח רבינו כמה מגדולי חסידיו לעלות לארה"ק ולהתיישב בחברון, ויחד עם זאת פנה אל אנ"ש ברוסיא, בבקשה לקבוע להם מעמדות תמידיות (אגרת מב): היות ידידינו ... חפץ מאוד מנקודת לבו לקבוע דירתו בארץ החיים תובב"א ... והסכים בעצמו לסבול ולקבל עליו להתפרנס גם בצמצום ... אך עכ"ז גם ההוצאות ההכרחיים יעלו לסך נכון, לזאת יהיו נא אמרי לרצון לפניכם להתנדב נא בעין יפה ועין חמלה וחנינה יתירה מודעת לו לקבוע לו מעמדו".

וגם מחותנו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל פנה לאנשי שלומו בבקשה לתמוך בבקשה זו של רבינו (נספח 9): "למען האי גברא ... העיר ה' את רוחו והשליך נפשו לעזוב ארצו ונחלתו וכל משפחתו לעלות לקודש ... אשר לזאת מצא חן המוכ"ז ידיד ה' הנוכחי אצל מחותני הרב הגאון מליובאוויטש, והרבה להפציר בעד נפ[ש] חנינה, וכן אנוכי באתי למלאות דבריו הנכונים".

אמנם כבר תואר בפרק הקודם צוק העתים ברוסיא בשנים האלה, אשר זה הקשה על אנ"ש ברוסיא הלבנה לעמוד בהוצאות גדולות האלו של מעמדות ארה"ק.

הדיונים עם הפקידים ואמרכלים

באותה תקופה התחזק ארגון הפקידים והאמרכלים באמסטרדם, שארגנו מגביות כלליות בכמה מדינות למעמדות ארה"ק, וחילקום בין כל הקהלות בארה"ק. הם עדיין לא הכירו בקהלה החדשה של חב"ד בחברון, ולא שלחו להם מקופה זו.

רבינו פנה אליהם בבקשה לתמוך אף בקהלת חב"ד בחברון, וגם כשנפגש עם הג"ר עקיבא איגר, בקיץ תקפ"ה, ביקשו לכתוב להם, וכפי שדיווח רבינו לביתו (אגרת נז): "בקשתיו שיכתוב לאמשטרדם אודות אנ"ש דחברון והבטיח".

כשבקשה זאת לא הועילה, כתב אליהם רבינו שוב בארוכה בחורף תקפ"ז, כנזכר באגרת שכתבו הם, בכ"ג אדר תקפ"ז (נספח 28): "קבלנו אגרת מהרב המאה"ג מו"ה בער נ"י, בן הגאון מו"ה זלמן זלה"ה, מק"ק לובאוויטש, וטוען כמו כן בעד כולל חב"ד, שזכו בחלקם המגיע לעה"ק חברון ת"ו, בקול סופר מאריך". ושוב מזכירים זאת באגרת שכתבו בי"ז סיון תקפ"ז (נספח 31): "כתב לנו רבם המאה"ג מו"ה דוב בער נ"י ... ותבע חלקם, לשלוח ליד הגבאים כוללים הנ"ל חלק חברון ת"ו".

מתוכן האמור שם נראה שבקשה זו התקבלה אז, וכך הלך והתרחב ישוב חב"ד בחברון.