ד. הדפסת ספרי רבינו הזקן

ד. הדפסת ספרי רבינו הזקן

שלחן ערוך אדמו"ר הזקן

מיד עם התיישבותו בליובאוויטש, התחיל רבינו למסור לדפוס את ספריו של כ"ק אדמו"ר הזקן. בחורף תקע"ד מסר לדפוס את הל' פסח שבשלחן ערוך רבינו הזקן, והוסיף לו הקדמה ארוכה, שכתב יחד עם אחיו הרבנים, ובה מספרים בפרטיות אודות פקודת הרב המגיד ממעזריטש, ואודות עריכת השלחן ערוך על ידי רבינו הזקן. ובסופה כותבים על מסירתו לדפוס (אגרת יב): "כאשר שמענו מפי קדשו שמאד היה נכסף ונשתוקק לזכות את ישראל שימצאו כל אחד ואחד לרוות צמאונם לידע הלכה ברורה בטעמיה, שזהו תכלית מצות ידיעת התורה כמבואר בהלכות תלמוד תורה, אשר על כן למען טובת כלל ישראל, עשה וחיבר את החיבור הנ"ל שיתעסקו בחיבורו וילמדו ממנו לידע ההלכות איסור והיתר שגורה בפיהן, וחפץ ה' בידם יצליח לאוקמא תלמודא, ויתן בלבם בינה להבין ולהשכיל ללמוד ולעשות ולקיים כו' אמן כן יהי רצון ... הוכרחנו להזיל זהב מכיסנו סך עצום, בצירוף סיוע ידידינו הרב הנגיד מו"ה פנחס בהר"ר מו"ה העניך משקלאב, אשר גם הוא נדבה לבו לסיוע ידי מצוה רבה זו להביא לאור אור הגנוז מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל".

את ההכנה לדפוס, ואת ההגהה וההשגחה על ההדפסה, מסר רבינו לידי שני אחיו של רבינו הזקן, הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש ומוה"ר מרדכי מארשא, כאמור בהקדמה שהוסיף רבינו בכרך שנדפס בשנת תקע"ו (אגרת כג): "כל ההלכות כסדרן בחלק אורח חיים, כמעט מראשו לסופו מוגהים, ובמראי מקומות, על פי השגחת דודי הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ, וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי הגיה כפי כחו, ודאי שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן".

באותה שנה תקע"ד, מסר לדפוס גם את הלכות נדה (וקצת שו"ת), ואת הלכות הצריכות מחושן משפט. ובשנת תקע"ו הסתיימה הדפסת שאר חלקי שלחן ערוך אדמו"ר הזקן.

תניא עם אגרת הקדש

מיד באותה שנה תקע"ד, מסר לדפוס הוצאה חדשה של ספר התניא, הכוללת גם את "אגרת הקודש" וקונטרס אחרון. בהקדמה (שכתב יחד עם אחיו הרבנים) מפרט את הדברים (אגרת יג): "היות שהוסכם אצלינו ליתן רשות והרמנא להעלות על מכבש הדפוס לזכרון לבני ישראל כתוב דברי יושר ואמת דברי אלקים חיים של א"א מו"ר ז"ל, כתובים בכתב ידו הקדושה בעצמו ולשונו הקדוש, שכל דבריו כגחלי אש בוערות ילהיבו הלבבות לקרבן לאביהם שבשמים, ובשם אגרת הקודש נקראו, שרובם היו אגרת שלוח מאת כ"ק להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון. ומחמת שבכמה מקומות הציב לו ציונים בספר לקוטי אמרים שלו, ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, ומה גם בשביל דבר שנתחדש בו קונטרס אחרון על איזה פרקים אשר כתב בעת חיברו הספר לקוטי אמרים, פלפול ועיון עמוק על מאמרי זוהר ועץ חיים ופרי עץ חיים שניראים כסותרים זה את זה, וברוח מבינתו מישבם כל דיבור על אופניו שכתב בלקוטי אמרים, ראו ראינו שראוי ונכון לחברם עם ספר לקוטי אמרים ואגרת התשובה של כ"ק א"א מו"ר ז"ל".

סדור עם דא"ח

עם סיום מסירת השלחן ערוך והתניא לדפוס, בשנים תקע"ד-ו, מסר לדפוס גם את הסדור שלו עם דא"ח, ואת ביאורי הזהר שלו.

כבר בתחלת קיץ תקע"ה התחיל להתעסק בהכנה לדפוס של ביאורי כ"ק אביו אדמו"ר הזקן לסידור, כנזכר באגרת כ, שכתב אז אל החסיד ר' שלמה פריידעס: "ושלח לי שנים שלשה ביכלך כתובים באר היטב, ובתוכם פירוש המלות, אשר רבים צריכים אליו".

בחורף תקע"ו מסר לדפוס את הסדור, ובהקדמתו מודיע (אגרת כב): "הן אמת ניתן לכתוב ולהודיע מודעא רבא לאורייתא זו תורת אמת מתמים דעים כבוד א"א מו"ר נבג"מ שניתן לדפוס כפי הסדר בסידור הנדפס כעת ... ולקטתי מכמה קונטרסים מהעתקות שיש בידי שהעתיקו רבים מכתיבת ידי, וגם הרבה קונטרסים מגוף כתיבת ידי ממש, הטובים וישרים בעיני מהני מילי מעליותא הערבים ומתוקים עלי כעל כל הון ... והי' אם יהיה עם לבבם נאמן לעסוק בהם באמונה ולהגות בהם ללכת בזה בכל דרכי ה' להטות לבבם לה' ... ודאי לא אמנע טוב כיד ה' הטובה עלינו להביא בדפוס כל הכתבים שנאמרו בפירוש מאמרי הזהר".

ביאורי הזהר

כעבור איזה חדשים מסר לדפוס גם את ספר ביאורי הזהר, ובהקדמתו כתב (אגרת כה): "כבר יעדתי בהקדמה לסידור הנדפס נידון הדפסת ביאורי מאמרי הזהר. אחרי רואי את העם הנכספים לחזות בנועם אמרות ה' טהורות ... וצויתי להגיהם בכי טוב, ונתתי רשות להדפיסם ולחלקם ביעקב, לרוות צמאון המשתוקקים לקבוע בנפשם אור עולם מאור תורת אמת מארי דאורייתא בנסתר ונגלה מופת דורינו רוח אפינו בצלו נחי' חיי עולם כבוד אאמו"ר הגאון האלקי המנוח ז"ל נ"ע, אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף אחד, זה כמה שנים ... וכאשר ראה אראה הליכות דרכם בקדש באור תורה זו בנפשם ולבבם בעבודה שבלב ומוח, ודאי לא אמנע הטוב האמיתי כאשר עם לבבי נאמן מעולם, להביא בדפוס עוד שנים ושלשה חלקים כאלה בביאור מאמרי הזהר שאלקט מכל הכתבים שנאמרו זה כמה שנים".

כך הספיק רבינו בשנים תקע"ד-תקע"ו להכין לדפוס תשעה כרכים מספרי כ"ק אביו, ששת כרכי השלחן ערוך שלו, ספר התניא עם אגרת הקודש, הסידור עם דא"ח וביאורי הזהר.