אגרת ק

אגרת ק

[תק"ע]

[אגרת שנכתבה ע"פ ציווי רבנו]

ציווני ⁵³⁴⁶ כבוד אדמו"ר לכתוב לכל אנ"ש, עבור האי גברא מוכ"ז עבור נשואי בתו, שאדמו"ר הכניס עצמו בזה השידוך, ואין הקומץ ⁵³⁴⁷ וד"ל. וע"כ מגודל חיבה יתירה נודעת לכם ⁵³⁴⁸ , הורשתי לכתוב מפה הקדוש לזרז, שאמר אדמו"ר שצריך זירוז במקום שיש חסרון ⁵³⁴⁹ וד"ל.

הנה כתי' בצדקה תכונני ⁵³⁵⁰ . כי הנה יש בחי' שומר ומשתמר, כמ"ש על חומותיך ירושלים ⁵³⁵¹ הפקדתי שומרים וכו'. דהנה יש בחי' פנימיות ומקיפין. והנה פנימיות לבד לא סגי, דרך משל הרב שמשפיע לתלמיד קטן בדעת שכל, שירא אולי ישגה התלמיד בזה השכל, לכך משפיע לו באותיות שאינו יכול התלמיד לטעות עוד. והנה זה נלקח ממקור השכל, והוא בחי' מקיף על התלמיד, כי התלמיד אינו יודע למה משפיע לו בזה האותיות, ובאמת הוא משמר אותו. ויש עוד בחי' מקיף גדול מזה, כגון אחד שהולך אחורי התינוק ומשמרו שלא ינזק. והנה התינוק אינו יודע כי הוא סובר שהולך מעצמו בדרך טוב, אבל באמת הגדול משמרו, ואף שהוא דבר הנבדל מהתינוק. כך דרך משל יש למעלה בחי' מקיפין השומרים שלא יצא החוצה ההשפעה. וזהו ממשיכין דווקא בצדקה, שהוא בחי' רוח שפלים, שנוטל ממנו החיות ונתנו לאחר, ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כביכול הקב"ה עשה עמנו צדקה וממשיך עלינו בחי' מקיפים וד"ל, והדברים מובנים למבין.

ומפורש אמר אדמו"ר, מחמת שאגרות שלי רבו ⁵³⁵² כמו רבו, וכמעט אין משגיחים, על כן הוצרך להאריך, ולשמוע דברי מעליותא, ובוודאי תהי' נחת רוח לאדמו"ר בזה. ומחמת שהדרך ירט ⁵³⁵³ למוכ"ז קצרתי באמרי, ואומר שלום.

כ"ד הכותב בפקודת אדמו"ר, אברהם ⁵³⁵⁴ יצ"ו