ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת צד

אגרת צד

[תקנ"ז-תקס"ט]

ב"ה ⁵¹⁹⁸

רוב שלום לאה' ידיד נפשי ה"ה וכו' כבוד מ' משה נ"י

מכתבו הארוך לאדומו"ר שי' וגם אלינו נתקבל לנכון, ודברתי בזה עם כאדומו"ר שי', והנה קצרן של דברים.

היות ידוע לכל דרכו בקדש, לא להקפיד על הנוסע לזולתו, וגם לא להשתדל שיסעו אליו דוקא, כידוע הנהגתו בקדש שמאל דוחה וימין מקרבת ⁵¹⁹⁹ את אשר קרבת אלקים יחפץ ⁵²⁰⁰ , להורות להם הדרך ילכו בה ⁵²⁰¹ ודרך ישרה שיבור לו ⁵²⁰² , עפ"י תורה אור ודרך חיים ⁵²⁰³ הם למוצאיהם ⁵²⁰⁴ כל חד וחד לפום שיעורא דילי' ⁵²⁰⁵ ולפום שכלו ודרכו ושרשו, כמבו' בהקדמת לקוטי אמרים יעו"ש ⁵²⁰⁶ , אשר לכל אחד ואחד מישראל יש לו דרך פרטית לא ראי זה וכו', וע"ז נאמר ⁵²⁰⁷ איש אשר רוח בו, שיכול להלוך נגד רוחו של כאו"א ⁵²⁰⁸ . הגם שלעיקר הדינא קסבר שלא רבים יחכמון בהנהגה הנ"ל, ליתן עצות בנפשו של כל אחד ואחד השייך לו, ולפעמים יתחלפו אורחותיו וכו', ומה גם מאמ' ⁵²⁰⁹ בראתי לו תורה תבלין, וכל הדברים ארוכים. אעפ"כ מחמת טעם זה לא נחית לדקדוקא כשארי הגדולים אשר בארץ, מטעמם ונימוקם מהתקשרות וכדומה לזה, אין זה דרך אתו ח"ו ורחוק מדרכו, וכאשר יפרש שיחי בנו ידידי מוכ"ז שי'.

בכן אל יפול לבו ⁵²¹⁰ דמעל' ח"ו, אשר מחמת זה בבואו יהי' איזה שינוי בהתקרבות ח"ו, חלילה אל יעלה בלבו שום חשש ונדנוד, כי בודאי לא ימנע טוב ⁵²¹¹ מאתו בכל אשר יחפוץ בקרבתו קרבת אלקים ⁵²¹² , וזה תלוי בחפץ דמעלתו וד"ל. וגם אני הנני לקרבו כפי יכולתינו, להיות הדבור של חבה מצוי בינינו.

את כל זאת הודעתי נאמנה ושלום, כנפשו ונפש ידידו דורש שלומו מלב ונפש

אהרן סגל

הערות

5198. נדפסה מתצלום גוכת"י ב"מבית הגנזים" פרק ב. העתקתו – מגדל עז ע' תרכט. והוא מענה שהשיב רבינו אל אחד מחסידיו, מוה"ר משה, על ידי אחד מגדולי תלמידיו, היושב בשבת תחכמוני, רבי אהרן הלוי מסטאראשעלע (בעל עבודת הלוי, ושער היחוד והאמונה ועוד), והוא רשם את המענה באגרת שלפנינו. החסיד הנזכר היה משך זמן אצל רבינו הזקן, ואחר כך נסע ללמוד דרך ה' אצל אחד משאר האדמו"רים תלמידי המגיד ממעזריטש. אחר כך נמשכה נפשו לאור כי טוב שאצל רבינו הזקן, אלא שהיה ירא בעצמו, שמא אחרי שעזב את רבינו הזקן ונסע לאחד משאר האדמו"רים, לא יאבה רבינו הזקן לקבלו. החסיד כתב את כל זה אל כ"ק אדמו"ר הזקן, וגם אל תלמידו רבי אהרן הלוי. רבי אהרן דיבר בזה עם רבינו הזקן, ואת מענה רבינו הזקן כתב באגרת שלפנינו, אשר "ידוע לכל דרכו בקדש, לא להקפיד על הנוסע לזולתו, וגם לא להשתדל שיסעו אליו דוקא", שאין דרכו לדקדק "כשארי הגדולים אשר בארץ, מטעמם ונימוקם כהתקשרות וכדומה לזה, אין זה דרך אתו ח"ו ורחוק מדרכו", וכל מעיינו הוא רק "ימין מקרבת את אשר קרבת אלקים יחפץ, להורות להם הדרך ילכו בה ודרך ישרה שיבור לו ... ליתן עצות בנפשו של כל אחד ואחד השייך לו". מזה שמציין כאן אל הקדמת התניא (שנדפס בתקנ"ז), נראה שהאגרת נכתבה אחרי שנת תקנ"ז. ולא יאוחר משנת תקס"ט, שהרי מוהר"א מסטאראשעלע שהה אצל רבינו בלאדי רק עד שנת תקס"ט, כמסופר בבית רבי (סז, ב).
5199. שמאל . . מקרבת: סוטה מז, א.
5200. קרבת אלקים יחפץ: ע"פ ישעי' נח, ב.
5201. הדרך ילכו בה: ע"פ יתרו יח, כ.
5202. ודרך ישרה שיבור לו: ע"פ אבות פ"ב מ"א.
5203. תורה אור ודרך חיים: ע"פ משלי ו, כג.
5204. חיים הם למוצאיהם: ע"פ משלי ד, כב.
5205. לפום שיעורא דילי': זח"א קג, ב.
5206. בהקדמת לק"א: לעיל אגרת מז.
5207. איש אשר רוח בו: פנחס כז, יח.
5208. שיכול . . כל אחד ואחד: ספרי פנחס פסקא קמ.
5209. בראתי לו תורה תבלין: קידושין ל, ב.
5210. אל יפול לבו: ע"פ ש"א יז, לב.
5211. לא ימנע טוב: ע"פ תהלים פד, יב.
5212. יחפוץ בקרבתו קרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.