ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן אגרות קודש אגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת מב

אגרת מב

[ניסן-סיון תקנ"ה]

אחרי ²⁶²⁶ העיון ודרישה היטב בכל עניני האורענדי ²⁶²⁷ והשייכים אלי' והמסתעפים ממנה, ואחרי שמיעת כל האמתלאות וטענות של כל הצדדים ²⁶²⁸ השייכים לאורענדי דק"ק לאדי, אלה הדברים אשר יצא מאתנו הח"מ ²⁶²⁹ בהסכמת הצדדים, על פי פשר בכל תוקף ועוז הקומפראמיס ²⁶³⁰ , על פי תקון ונמוס הקסריות יר"ה, בבל ישונה דבר וחצי דבר ח"ו.

וזה יצא ראשונה ²⁶³¹ שזכות וענין האורענדי מהשר יר"ה שייך לכל האפצעסטווא ²⁶³² , ואין יחיד או יחידים רבים ונכבדים רשאים לשכור מהשר יר"ה לעצמם, ולא אפילו ²⁶³³ לצורך האפצעסטווא, כי אם שיתנו להם כללות האפצעסטווא ובעלי מחיות רשות והורמנא בכתוב וחתום דוקא, כי לכלל האפצעסטווא יש להם דין קדימה להחזיק האורענדי כד"ת ונימוסי ²⁶³⁴ הקסרית, וטבע ומנהג שרים יר"ה לדרוש טובת הכלל כולו דוקא, ולא טובת יחידים בלבד.

שנית, שאין האפצעסטווא מחזיקי האורענדי רשאים לעשות שום התחדשות בעולם בעניני נתינות האורענדי, כגון לעשות איזה נתינה חדשה מדברים שלא היתה מהם נתינה בשנים שעברו, ואפילו אם השר יר"ה יתן להם רשות והורמנא בפירוש לעשות איזה נתינה חדשה או להחכיר איזה דבר ליחידים, אעפ"כ מאחר שזכות האורענדי שייך לכל האפצעסטווא כולה, הרי גם יחידים יכולים לעכב ע"פ דת ודין ²⁶³⁵ , גם אם יצא איזה פונקט ²⁶³⁶ או פונקטין אשר ע"פ דת ודין אין היחיד יכול לעכב ²⁶³⁷ , אעפ"כ על פי פשר דבר ²⁶³⁸ נגמר בכי טוב שלא לחדש דבר מעתה. וענינים השייכים לשנה זו יבוארו במכתב בפ"ע.

והעובר על אחד מהנ"ל, או על אחד מהדברים השייכים לשנה זו המבוארים במכתב בפני עצמו, ורבצה בו ²⁶³⁹ כל האלה ושבועה הכתובה וכו', מלבד אשר נלכד במצודת ²⁶⁴⁰ החרם יב"ן ²⁶⁴¹ וב"ד העליון והתחתון, והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה ²⁶⁴² בת"כ ובמ"ת ²⁶⁴³ ודמו בראשו ואנחנו וכל ישראל נקיים ²⁶⁴⁴ .

ולהיות לאות ולמשמרת ²⁶⁴⁵ באתי עה"ח יום ה' כ"ד ניסן תקנ"ה ²⁶⁴⁶ לפ"ק

נאם שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זללה"ה

הערות

2626. נדפסה לראשונה בשו"ת אדמו"ר הזקן הוצאת זיטאמיר תר"ז, ובשלימות – בקובץ התמים חוב' ה ע' לב [456]. אגרות בעה"ת סי' מח. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת פז. והוגהה בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) כ ע' תפו, ע"פ כת"י 189 (53, א). עוד בענין זה באג"ק אדמו"ר האמצעי אגרת מא. ב"התמים" שם הקדימו: "הננו נותנים בזה פסק בי"ד מכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע (בעל התניא) בדבר החזקת אורענדה מהממשלה. ידוע ומפורסם בדברי ימי ישראל אשר בימים ההם בתקופת הזמן של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע היו אנשים יחידים שוכרים במדינת רוסי' את האורענדה מהממשלה, היינו גביית המסים הנק' בשם "קאראבקע" וכן השדות והכרמים שמסביב לעיר, והאנשים "התקיפים" האלו היו מצירים, מעיקים ולוחצים את בני העיר שעמדו תחת רשותם. ובזה עמד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע ותיקן תקנה גדולה לבל יהין איש פרטי לשכור האורענדה ממושל העיר רק האורענדה תומסר דוקא להקהל וחברי ועד הקהל שבכל עיר ועיר יפקחו ע"ז וינהלו כל עניני האורענדה בהסתדרות נכונה וישרה". בקשר לתאריך המדויק, ראה לקמן בשולי הגליון לסוף האגרת. פשר רבינו בנושא דומה, בעניני חכירה וגביית מסי הקהל בקהלת הראדישץ, ובחתימת אחיו הרה"ק מהרי"ל בשמו, בכ"ה טבת תקנ"ו, נתפרסמה ב"מבית הגנזים" פרק קלו.
2627. האורענדי : חכירת גביית המסים.
2628. וטענות של כל הצדדים: שאם המכס יש לו קצבה מועלת החכירה ואסור להבריח מכס זה, משא"כ אם לוקחים יותר מקצבת המלך, כמבואר בשוע"ר הל' גזלה וגנבה סט"ו-ז. וראה גם שוע"ר או"ח סי' רמד סי"ב-ג.
2629. מאתנו הח"מ: בנוסח התשובה שהגיעה לידינו מופיעה רק חתימת רבנו.
2630. הקומפר א מיס : = שטר פשרה.
2631. וזה יצא ראשונה: ע"פ וישב לח, כח.
2632. האפצעסטווא : = הקהל.
2633. ולא אפי לו : נ"א: או אפי'.
2634. ונימוסי : נ"א: מנמוסי.
2635. גם יחידים יכולים לעכב ע"פ דת ודין: מרדכי ב"ב רמז תפ-תפא, בשם ר"ת. מהרי"ק שורש א. יש חולקין שברמ"א חו"מ סי' ב. וראה גם שוע"ר או"ח סי' נג סכ"ג.
2636. פונקט : = סעיף.
2637. אין היחיד יכול לעכב: ראה דעה הא' שברמ"א שם, ובסי' קסג ס"א. שו"ת מהר"מ אלשיך סי' נט (שכ"ה דעת רוב הפוסקים).
2638. פשר דבר: קהלת ח, א.
2639. ורבצה בו : נצבים כט, יט.
2640. נלכד במצודת: ע"פ סנהדרין ק, ב.
2641. יב " ן : = יהושע בן נון (ע"פ יהושע פ"ו-ז).
2642. והבדילו ה' . . הכתובה: נצבים כט, כ.
2643. בת"כ ובמ"ת: בתורת כהנים ובמשנה תורה.
2644. דמו בראשו ואנחנו . . נקיים: יהושע ב, יט.
2645. לאות ולמשמרת: ע"פ קרח יז, כה.
2646. יום ה ' כ " ד ניסן תקנ " ה : התאריך אינו מתאים לשנה זו. ואולי צ"ל "יום ה' כ"ד סיון תקנ"ה" (עד תקס"א הי' דר רבינו בלאזניא, ובש"פ בהעלותך תקנ"ה ביקר בלאדי ואמר שם ב' מאמרים. ראה כרם חב"ד גליון ד' ח"ב ע' 356).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.