אגרת כה
אגרת כה
[תחלת תקנ"ב]
עלינו 1599 לשבח 1600 למהולל ברוב התשבחות 1601 על חבלים נפלו לנו בנעימים אף נחלת שפרה עלינו 1602 , נחלת ה' 1603 וארצנו הקדושה, לתת לנו [בה] יד ושם טוב מבנים ובנות 1604 שהם בעלי תורה ובעלי מצות, כי כתר שם טוב עולה על גביהם 1605 , והם הבוטחים בה' 1606 ועושים טוב לשמו הגדול השוכן בארצו ונחלתו, כדכתיב בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה 1607 , פי' רעה, שזן ומפרנס כביכול את השכינה שנקראת אמונת ישראל 1608 , השוכנת בארץ על יושביה המחזיקים בתורת ה' ועבודתו ועומדים לפני ה', כי היכל ה' המה 1609 , כמשארז"ל כל העוסק בתורה בארץ ישראל 1610 כו'. אשר על כן כל המחזיק בידם וזנם ומפרנסם, כאלו זן ומפרנס את השכינה 1611 כביכול, ועושה טוב לשמו הגדול, וזהו כתר שם טוב. והיא צדקת ה' 1612 ממש כביכול, וכמאמר איזהו חסיד המתחסד עם קונו 1613 , חסד ה' מלאה הארץ 1614 דוקא, וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו 1615 , במעשה בדיבור ומחשבה.
במעשה, פתוח תפתח 1616 את ידך לאחיך ולאביונך בארצך ביד מלאה ורחבה 1617 , וכל המוסיף יותר מכדי השגת ידו יוסיפו לו ברכה עד בלי די 1618 .
ובדיבור, לדבר תמיד ולפקח כל השנה על אודות חיזוק ישיבת הארץ, ולהתאמץ בכל מיני התאמצות אצל כל אחב"י אשר דברי אנ"ש נשמעים להם, ונדיב על נדיבות יקום 1619 .
ובמחשבה, להיות הכל בעין טובה, ושמח שמחה רבה כאשר ירחיב ה' לנו ופרינו בארץ 1620 וירבו מאד יושביה, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות על ישראל שלום 1621 .
ולא יתן גרעון 1622 ח"ו לתולדות הארץ, כי אם יוסיף ה' עליהם 1623 אלף פעמים, ואין מעצור לה' להושיע לרב או למעט 1624 , אך כי ה' חפץ למען צדקו 1625 לצדקנו ולזכותנו, וצדקה תהיה לנו 1626 .
ועל כן חלילה לנו מחדול 1627 להושיע ידינו רב להם 1628 , להרבות מוהר ומתן 1629 , איש לפי פקודיו לרב להרבות נחלתו 1630 דהיינו לראות ברשימה שת"י מוכ"ז מספר נפשות אביונים נקיים 1631 דאחינו יושבי אה"ק אשר לא הי' פה במדינתינו 1632 , וכל אחד ואחד מאנ"ש יכתוב ידו לה' 1633 , לשלם מדי שנה בשנה 1634 לכל אחד ואחד מאחינו יושבי אה"ק שי' נדבה הגונה לפי מספר נפשות ביתו ולא יצטרכו לצאת חוצה ח"ו.
אך שלא לגרוע 1635 נדבתם ח"ו אשר כבר התנדב לאחינו אשר הי' פה ועשו להם מעמדות. ואפילו מעמדות של אלמנות צרורות 1636 באה"ק כמו אשת ר' ישראל שקלאווער 1637 , שלא לפחות מבחיי בעלה ז"ל, לעשות נחת רוח לדיין אלמנות ואבי יתומים 1638 .
וגם במעמדות אשר עשו להם אחינו בני ישראל, המתגוררים בחו"ל עדיין, לסלק עד פרוטה אחרונה כמבואר במכתב דאשתקד 1639 .
וגם כאו"א מאחינו יושבי ארץ 1640 הקדש, אשר ישיא או השיא את בנו ובתו למז"ט, לעשות להזוג מעמדות ככל אנ"ש, איש כפי נדבת לבו 1641 , לשלוח מדי שנה בשנה, נא ונא.
עוד זאת אדרוש ואבקש מאת כל אנ"ש, שיחשוב בנפשו הנדבות והנתינות שלו לאה"ק מדי שבוע בשבוע 1642 , ולסלק להגבאים שבעיר מדי שבת בשבתו 1643 , בכדי אשר לא תכבד העבודה עליו כאשר יבא הגובה ציר נאמן 1644 מו"ה יעקב סמלייאנר 1645 או שלוחיו. וגם לא יצטרך הגובה הנ"ל להתעכב כל כך ולהרבות בהוצאות. וגם לא יאריך הזמן עד סוף הקיץ, כידוע ומפורסם מהיזק והפסד גדול מאיחור שילוח המעות עד סוף הקיץ 1646 . ולפחות לא יפחות מדי חדש בחדשו. ועל הגבאים מוטל הדבר להתאמץ בזה ביתר שאת ויתר עז 1647 , וה' עוז לעמו יתן 1648 , צדקת ה' לפניהם ילך 1649 , לרום קרנם בכבוד 1650 ה' עליהם 1651 יראה 1652 .
ומדי דברי זכור אזכרנו 1653 ותשיח עלי נפשי 1654 על לא טובה השמועה 1655 ששמעתי ותרגז בטני 1656 , אשר באיזה מקומות עברו תורות חלפו חוק 1657 ופרצו גדר למעול מעל בה' 1658 , ועברו על החרם אשר החרמנו פה, והסכימו עליו רבותינו שבאה"ק, שלא להלוות מקופת 1659 אה"ק לשום דבר מצוה בעולם, בין לעצמו ובין לאחרים. והוא איסור גמור 1660 מדינא, כי מאחר שכבר הופרשו המעות לשם ארץ ישראל זכו בהם אחינו שבא"י, וכאלו כבר בא לידם. וחומר החרם ידוע לכל מעכן בן כרמי 1661 ר"ל.
לכן זאת עשו וחיו 1662 , כל שעבר 1663 בין בשוגג בין במזיד, ישב על הארץ ויקבל נזיפה לפני ב"ד, והם יתירו 1664 לו. וכשם שמתירים בב"ד שלמטה 1665 כך יהא מותר בב"ד שלמעלה, אך שבל ישוב לכסלה 1666 ושב ורפא לו 1667 .
כ"ד אוהב נפשם דורש שלומם 1668 מלב ונפש חפצה 1669
נאום שניאור זלמן בא " א מ " ו ברוך יצ"ו
הערות
- 1599. האגרת בשלימותה נתפרסמה באגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת טז, ומועתקת בכמה כת"י (582 מה, א. 1300 י, א. וכת"י ירושלים 3547 קיח, א. וכת"י לנינגרד – היישוב החסידי בטבריה מס' 38, בכותרת: "אגרת הרביעי [ראה במצויין לעיל אגרת יב] מאדמ"ו מוהרש"ז נ"י, בו יספר דברים כספירים משבח מעלת המתנדבים לאה"ק"). חלקה נדפס במאה שערים סי' כה. גנזי נסתרות סי' מא. חלק נוסף נדפס בגנזי נסתרות סי' נא, ומועתקת בכמה כת"י (448 שה, ב. 1007 שכ, א). שני החלקים יחד נדפסו באגרות בעה"ת סי' קכו. קביעת תאריך תחלת תקנ"ב: א) כת"י לנינגרד הנ"ל נעתק בין השנים תקנ"ד-ו. וא"כ בודאי נכתבה לפני תקנ"ו. ב) מתוכן הענין נראה (כדלקמן בשוה"ג), שהאמור כאן "כמבואר במכתב דאשתקד", הכוונה לאגרת תקנ"א דלעיל אגרת כג. ואם כן היא משנת תקנ"ב. ג) האמור לקמן אודות ה"ר ישראל משקלאב מורה שהיא משנת תקנ"ב, כדלקמן. ד) האמור לקמן אודות השד"ר "המתגוררים בחו"ל עדיין" מורה שנכתבה בתחלת השנה, כדלקמן. ה) גם האמור לקמן אגרת כט (קיץ תקנ"ב), שנכתבה בהמשך לאגרת שלפנינו (בענין סילוק המעות לגבאים כל שבת או כל חודש), מורה שהיא מתחלת תקנ"ב, כדלקמן. ו) אם נסמוך על כת"י אלו שחותם בהם "בא"א מ"ו ברוך יצ"ו", א"כ נכתבה בתחלת השנה, לפני שהגיע אליו ידיעת פטירת אביו בח' תשרי תקנ"ב (ראה מבוא סוף פ"ב).
- 1600. עלינו לשבח: נוסח תפלת עלינו.
- 1601. למהולל ברוב התשבחות: ע"פ נוסח תפלת נשמת.
- 1602. חבלים . . שפרה עלינו : ע"פ תהלים טז, ו.
- 1603. נחלת ה': ע"פ תהלים קכז, ג.
- 1604. יד ושם טוב מבנים ובנות : ע"פ ישעיה נו, ה.
- 1605. כתר שם טוב עולה ע ל גביהם : ע"פ אבות פ"ד מי"ג. ולכן תמיכת העוסקים בתורה בארץ ישראל היא טוב מתמיכת בנים ובנות כו'.
- 1606. הבוטחים בה': ע"פ תהלים קכה, א.
- 1607. בטח בה ' . . אמונה : תהלים לז, ג.
- 1608. השכינה שנקראת אמונת ישראל: ראה ראשית חכמה שער היראה פ"א ד"ה והנה, שלומד כן מהזהר.
- 1609. היכל ה ' המה : ירמיה ז, ד.
- 1610. העוסק בתורה בארץ ישראל: ראה שוח"ט תהלים קה.
- 1611. המחזיק בידם . . השכינה: שהוא מפרנס את אלו שמפרנסים את השכינה כביכול.
- 1612. צדקת ה': ע"פ ברכה לג, כא.
- 1613. איזהו חסיד כו ': הקדמת ת"ז. וראה תניא פ"י.
- 1614. חסד ה ' מלאה הארץ : תהלים לג, ה.
- 1615. וחסד ה ' . . יראיו : תהלים קג, יז.
- 1616. פתח תפתח . . בארצך : ראה טו, יא.
- 1617. ביד מלאה ורחבה: ע"פ נוסח ברכת המזון.
- 1618. ברכה עד בלי די: מלאכי ג, י.
- 1619. על נדיבות יקום: ישעי' לב, ח.
- 1620. ירחיב ה ' לנו ופרינו בארץ : ע"פ תולדות כו, כב.
- 1621. ויזכו לראות . . שלום: זמר לשבת ברוך ה' יום יום.
- 1622. גרעון : נ"א: גבול.
- 1623. יוסיף ה ' עליהם אלף פעמים : ע"פ דברים א, יב. תהלים קטו, יד.
- 1624. ואין מעצור . . למעט: שמ"א יד, ו.
- 1625. ה ' חפץ למען צדקו : ישעיה מב, כה.
- 1626. וצדקה תהי ' לנו : ואתחנן ו, כה.
- 1627. חלילה לנו מחדול: ע"פ ש"א יב, כג.
- 1628. ידינו רב להם: ע"פ ברכה לג, ז.
- 1629. להרבות מוהר ומתן: ע"פ וישלח לד, יב.
- 1630. איש לפי . . נחלתו: ע"פ פינחס כו, נד.
- 1631. נפשות אביונים נקיים: ע"פ ירמי' ב, לד.
- 1632. אשר לא הי ' פה במדינ תינו : שלא באו לחו"ל לעשות לעצמם מעמדות.
- 1633. יכתוב ידו לה': ע"פ ישעי' מד, ה.
- 1634. מדי שנה בשנה: ע"פ ש"א ז, טז.
- 1635. שלא לגרוע: ע"פ קהלת ג, יד.
- 1636. אלמנות צרורות: ע"פ ש"ב כ, ג.
- 1637. אשת ר ' ישראל שקלאווער . . יתומים : ראה לעיל אגרת כג (משנת תקנ"א) שהי' עדיין חי, ונראה שנפטר בקיץ תקנ"א, ובאגרת שלפנינו מתחלת שנת תקנ"ב מבקש לתמוך באלמנתו ויתומיו. ומפורט באגרת מוהר"א מקאליסק מיום ח' תמוז תקנ"ב (יסוד המעלה ח"ב אגרת ס): "ושלום לאלמנת המנוח מו"ה ישראל שקלאבר ז"ל, עם שלום בתה, והיתום ה"ה בנו מאשתו הראשונה". וכן מבקש רבינו לקמן אגרת לח (משנת תקנ"ד), להמשיך לשלוח המעמדות של "מוהר"י משקלאב זצ"ל" עבור האלמנה והיתומים.
- 1638. דיין אלמנות ואבי יתומים: ע"פ תהלים סח, ו.
- 1639. כמבואר במענה דאשתקד : דלעיל אגרת כג (משנת תקנ"א). ראה לעיל שם "יחידי סגולה אשר עמם פה היום ... מו' צבי נ"י הנק' רב דחוושטב, והתמים במעשיו הוותיק ידיד נפשי מו"ה מאיר נ"י". ומסתבר שגם מ"ש כאן "המתגוררים בחו"ל עדיין" הכוונה אליהם, ואם כן נכתבה האגרת בתחלת השנה, שהרי בשלהי כסלו תקנ"ב הגיעו השד"ר ר' מאיר מביחוב וסיעתו לטבריה (אגרת מוהר"א מקאליסק, יסוד המעלה ח"ב אגרת סד).
- 1640. יושבי ארץ: ישעי' כא, יד.
- 1641. איש כפי נדבת לבו: ע"פ תרומה כה, ב.
- 1642. מדי שבוע בשבוע : ראה לעיל אגרת א.
- 1643. שבת בשבתו . . חדש בחדשו : ע"פ ישעי' סו, כג. באגרות השנים הקודמות (לעיל אגרות א. ב. ג) מזהיר רבינו שיסלקו המעות לפני כל רגל. וכאן (בתחלת תקנ"ב) מעורר לראשונה לסלק המעות בכל שבוע, ולפחות כל חודש. לקמן אגרת כט (קיץ תקנ"ב) מודה רבינו "על שמועה טובה . . המתנדבים . . לפרוע . . ליד גבאי אה"ק תובב"א, כל ערך נדבתו המגיע לכל שבוע ושבוע לפי ערך אשר התנדב לכל השנה", ומוסיף "בקשה על העתיד . . לילך בדרך ישרה זו", ומהגבאים מבקש "להודיע לי במכתב שמות האנשים הממלאים ידם לה' לסלק כל נדבותיהם מדי שבת בשבתו, ולפחות מדי חדש בחדשו . . וגם שמות הנחשלים אחריהם . . אולי יתן ה' בלבי עצה לחזק ידים רפות ולאמץ לבם בגבורים". ואח"כ באגרת לו (תקנ"ג) מספר רבינו על "מכתבים רבים ממקומות רבים . . אשר כל אנ"ש קיימו וקבלו באה"ר וחבה יתירה לסלק מעות א"י מדי שבת בשבתו או מדי חודש בחדשו". וראה גם לקמן אגרת לב (גביות הוואכער).
- 1644. ציר נאמן: ע"פ משלי כה, יג.
- 1645. יעקב סמליי אנר : ראה אודותיו מבוא פרק ג.
- 1646. כידוע ומפורסם מהיזק . . סוף הקיץ : ראה לעיל סי' יז, ובשוה"ג שם.
- 1647. ביתר שאת ויתר עז: ע"פ ויחי מט, ג.
- 1648. ה ' עוז לעמו יתן : תהלים כט, יא.
- 1649. צדקת ה' לפניהם ילך: ע"פ ישעי' נח, ח.
- 1650. לרום קרנם בכבוד: ע"פ תהלים קיב, ט.
- 1651. בכבוד ה' עליהם: ע"פ חקת כ, ו.
- 1652. ה' עליהם יראה: ע"פ זכרי' ט, יד.
- 1653. ומדי דברי זכור אזכרנו : ע"פ ירמיה לא, יט.
- 1654. ותשיח עלי נפשי: איכה ג, כ.
- 1655. לא טובה השמועה: ש"א ב, כד.
- 1656. ששמעתי ותרגז בטני: ע"פ חבקוק ג, טז.
- 1657. עברו תורות חלפו חוק : ע"פ ישעיה כד, ה.
- 1658. למעול מעל בה': נשא ה, ו.
- 1659. מקופת : נ"א: מעות.
- 1660. החרמנו . . איסור גמור: היינו שמלבד האיסור, החרמנו כו'. וכדלעיל אגרת א, ובהנסמן בהערות שם.
- 1661. מעכן בן כרמי: יהושע ז, א.
- 1662. זאת עשו וחיו : ע"פ ויגש מב, יח.
- 1663. כל שעבר: ראה גם לעיל אגרת טז. לקמן ל.
- 1664. ישב על הארץ . . יתירו: ראה גם לעיל אגרת ז, ובהנסמן בהערות שם.
- 1665. וכשם שמתירין . . שלמעלה: סדר התרת נדרים.
- 1666. שבל ישוב לכסלה: ע"פ תהלים פה, ט.
- 1667. ושב ורפא לו: ישעי' ו, י.
- 1668. דורש שלומם: ע"פ תצא כג, ז.
- 1669. מלב ונפש חפצה: עפ"י דה"י א כח, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.