ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת יב

אגרת יב

אגרת יב

[לפני תקמ"ט]

אהוביי 916 אחיי ורעיי 917 אשר כנפשי 918

באתי כמזכיר ומעורר ישנים בתרדמת 919 הבלי הבלים, ולפקוח עיני העורים 920 יביטו 921 לראות 922 , להיות כל ישעם וחפצם ומגמתם לכל 923 בהם חיי רוחם 924 במקור מים חיים 925 חיי החיים 926 כל ימי חייהם מנפש ועד בשר 927 , דהיינו כל מילי דעלמא ועסקי פרנסה 928 לא יהיה כאלו דעבדין לגרמייהו 929 , ולא יהיה בית ישראל ככל הגוים דזנין 930 ומפרנסין 931 ומוקרין לנשייהו ובנייהו מאהבה, כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ 932 כתיב 933 , דהיינו שגם בעניני ארץ לא יפרידו 934 מאחד האמת ח"ו להעיד עדות שקר ח"ו בק"ש 935 ערב ובוקר בעינים סגורות 936 ה' אחד 937 בד' רוחות 938 ובשמים ממעל ובארץ מתחת 939 , ובפקוח עיני העורים 940 התעיף עיניך בו ואיננו 941 ח"ו.

אך בזאת יאות לנו 942 , להיות 943 כל עסקינו במילי דעלמא לא לגרמייהו כי אם להחיות נפשות חלקי אלקות 944 , ולמלאות מחסוריהם בחסד חנם, שבזה אנו מדמין הצורה ליוצרה 945 ה' אחד אשר חסד אל כל היום 946 חסד של אמת 947 להחיות העולם ומלואו בכל רגע 948 ורגע 949 . רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה 950 , חוץ מהצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו על פי הדין 951 , וצדיקין שבא"י קודמין 952 לצדיקים שבחוץ לארץ, לבד מזאת שלא הניחו כמותם בחו"ל 953 , וד"ל.

ע"כ אהוביי אחיי 954 שימו נא לבבכם לאלה 955 הדברים 956 הנאמרים בקצרה מאד (ואי"ה פא"פ אדבר בם 957 בארוכה), איך היות כל 958 עיקר עבודת ה' 959 בעתים הללו בעקבות משיחא 960 היא עבודת הצדקה כמ"ש רז"ל אין 961 ישראל נגאלין אלא בצדקה, ולא ארז"ל ת"ת 962 שקול כנגד גמ"ח אלא בימיהם 963 שתלמוד תורה היה עיקר העבודה אצלם, ועל כן היו חכמים גדולים תנאים ואמוראים, משא"כ בעקבות משיחא שנפלה סוכת דוד 964 עד בחי' רגלים ועקביים שהיא בחי' עשיה, אין דרך לדבקה בה 965 באמת ולהפכא חשוכא לנהורא דילה 966 , כי אם בבחי' עשיה גם כן 967 שהיא מעשה הצדקה כידוע 968 למשכילים שבחי' עשיה באלקות היא בחי' השפעת והמשכת החיות למטה מטה למאן דלית ליה מגרמיה כלום 969 , וכל הזובח 970 את יצרו בזה ופותח ידו ולבבו, אתכפיא סטרא אחרא ומהפך חשוכא לאור השי"ת 971 השוכן עלינו בבחי' עשיה בעקבות משיחא, ויזכה לראות עין בעין 972 בשוב ה' ציון כו' 973 .

והי' זה שלום כנפש או"נ מלונ"ח 974

שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך 975

הערות

  1. 916. נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת ט. ההשלמה נדפסה בס' ברכת הארץ סי' שלז [שם חסרים כמה קטעים מהנדפס בתניא, וכאן נעתקה בשלימותה]. לקוטים יקרים ע' ה. לוח התיקון לתניא. אגרות בעה"ת סי' נד. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת ז. ובכמה כת"י (400 צד, א [בשלימותה]. 448 שו, א. 1007 שכד, א [רק ההשלמה]. ובכת"י לנינגרד – היישוב החסידי בטבריה מס' 35, בכותרת: "מכתב מאדמ"ו גאון עוזינו הרב הקדוש המפורסם מ' שניאור זלמן שי' לאש"ט אכי"ר"). בכת"י לנינגרד הנ"ל (שנעתק בשנים תקנ"ד-ו), מועתקות אחרי אגרת זו – "אגרת השנית" (דלקמן אגרת כט), "אגרת השלישי" (דלקמן אגרת לו), ו"אגרת הרביעי" (דלקמן אגרת כה). אך אין מכך ראי' שנכתבו בסדר הזה. מה שכתב "וצדיקין שבא"י ... שלא הניחו כמותם בחו"ל", נראית הכוונה בעיקר למוהרמ"מ מוויטעפסק, ואם כן נכתבה לפני שנת תקמ"ט. המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד ההשלמה, ומלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (שם נדפסו עם פיענוחים), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא. [לתוכן אגרת זו] עיין ג"כ אגה"ק סי"א [לקמן אגרת טו ].
  2. 917. אח י י ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.
  3. 918. ורעיי אשר כנפשי: ע"פ ראה יג, ז.
  4. 919. ומעורר ישנים בתרדמת: להעיר מלשון יד [רמב"ם הל'] תשובה ג, ד.
  5. 920. ולפקוח עיני העורים: [ע"פ ישעי' מב, ז].
  6. 921. יביטו : [נ"א ליתא].
  7. 922. העורים יביטו לראות: ע"ד ישעי' מב, יח.
  8. 923. לכל: פי' לכלול. עיין לעיל [במ"מ, הגהות וציונים לתניא] ח"א ספל"א.
  9. 924. לכל בהם חיי רוחם: [ע"ד ישעי' לח, טז].
  10. 925. במקור מים חיים: [ע"ד ירמי' ב, יג. יז, יג].
  11. 926. חיי החיים : [נ"א ליתא].
  12. 927. מנפש ועד בשר: [ישעי' י, יח].
  13. 928. פרנסה : [נ"א: הפרט].
  14. 929. דעבדין לגרמייהו: תיקוני זהר תיקון ו'. וע"ד [מ"ש בתניא] ח"א ספ"א.
  15. 930. דזנין ומפרנסין ומוקרין: [ע"ד נוסח הכתובה].
  16. 931. ומפרנסין ומוקרין : [נ"א ליתא].
  17. 932. כי מי . . בארץ : ש"ב ז, כג "ומי".
  18. 933. כתיב : [נ"א ליתא].
  19. 934. יפרידו: נ"א: יפרדו.
  20. 935. עדות שקר ח"ו בק"ש: להעיר מברכות יד, ב: "כל הקורא ק"ש כו' עדות שקר".
  21. 936. בעינים סגורות: עיין ברכות יג, ב וטושו"ע או"ח סי' סא ס"ה.
  22. 937. ה' אחד: [דברים ו, ד].
  23. 938. בד ' רוחות כו ': ברכות יג, ב.
  24. 939. ובשמים ממעל ובארץ מתחת: [ע"ד דברים ד, לט].
  25. 940. ובפקוח עיני העורים: ע"ד ישעי' לה, ה.
  26. 941. התעיף . . ואיננו : משלי כג, ה.
  27. 942. אך בזאת יאות לנו: ע"פ וישלח לד, כב.
  28. 943. להיות: נ"א: בהיות.
  29. 944. חלקי אלקות: ע"ד [מ"ש בתניא] ח"א רפ"ב. ואולי צ"ל "חלקי אלוקה" [וכ"ה בנ"א].
  30. 945. מדמין הצורה ליוצרה: ב"ר רפכ"ז.
  31. 946. חסד . . היום : תהלים נב, ג.
  32. 947. חסד של אמת: ב"ר פצ"ו.
  33. 948. להחיות העולם ומלואו בכל רגע: [כדלקמן אגרת מה, וש"נ].
  34. 949. ורגע : [נ"א ליתא].
  35. 950. אשתו ובניו . . התורה : עיין טושו"ע יו"ד סרנ"א ס"ג. ושם, שאביו ואמו קודמין לבניו.
  36. 951. חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו על פי הדין: בתניא של ר' אשר שו"ב – הגהה: עיי"ש ס"ט וסי' רנב ס"ט.
  37. 952. וצדיקים שבא"י קודמין לצדיקים שבחו"ל: [בתניא הנ"ל:] עיי"ש סי' רנא ס"ג.
  38. 953. לבד מזאת שלא הניחו כמותן בחו"ל: [בתניא הנ"ל:] ע"ד הלשון ברכות סג, א. וד"ל.
  39. 954. אחיי : [נ"א: אחיי ורעיי].
  40. 955. לבבכם לאלה : [נ"א: על לבבכם אלה].
  41. 956. שימו נא לבבכם לאלה הדברים: ע"ד דברים לב, מו.
  42. 957. פא"פ אדבר בם: [ע"ד במדבר יח, ח].
  43. 958. כל : [נ"א ליתא].
  44. 959. עבודת ה ': [נ"א: עבודת ה' האמיתי'].
  45. 960. בעקבות משיחא: לשון סוף סוטה.
  46. 961. כמ"ש רז"ל אין: עיין [בהמצויין] לעיל [אגה"ק] רס"ד [לקמן אגרת סה].
  47. 962. ארז"ל ת"ת: פאה א, א.
  48. 963. אלא בימיהם: עיין ג"כ קו"א ד' [ד"ה להבין מ"ש בפע"ח]. ח' [ד"ה הנה לא, וראה גם לקמן אגרת קח].
  49. 964. שנפלה סוכת דוד: ע"ד עמוס ט, יט.
  50. 965. לדבקה בה . . דילה [נ"א דיליה]: בו? בסוכת דוד? [נ"א: לדבקה בה' אחד. וראה אג"ק אדמו"ר זי"ע חי"ט ע' סו ].
  51. 966. דילה: נ"א: דיליה.
  52. 967. ג ם כן : [נ"א ליתא].
  53. 968. כידוע למשכילים: ועיין ג"כ אגה"ת פ"ט.
  54. 969. דלית ליה מגרמיה כלום: זח"א קסח, ב.
  55. 970. וכל הזובח את יצרו: סנהדרין מג, ב.
  56. 971. לאור השי " ת : [נ"א: לנהורא לאור ה'].
  57. 972. עין בעין : ע"ד ישעי' נב, ח.
  58. 973. כו ': [נ"א: וד"ל].
  59. 974. מלונ"ח: עפ"י דה"י א כח, ט.
  60. 975. מו"ה ברוך : בא' מכתה"י חתום "בא"א מוהר"ר ברוך זצלה"ה", דהיינו אחר תקנ"ב. ועל פי האמור לעיל שהיא מלפני שנת תקמ"ט, מובן שהנכון הוא "יצ"ו" [ראה מבוא סוף פרק ב].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.