ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן אגרות קודש אגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת ו

אגרת ו

[לערך תקמ"ה]

אהוביי ³⁰³ אחיי אל נא תרעו ³⁰⁴ , ריעים האהובים ³⁰⁵ ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה ³⁰⁶ אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום, אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד ³⁰⁷ לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון ³⁰⁸ לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט ³⁰⁹ , לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם ³¹⁰ , ולהמצא לדורשיו ³¹¹ ומבקשיו ומייחליו.

והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו, ונעשה מרכבה טמאה ³¹² לכסיל העליון, שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל ³¹³ בתבונה כו' ³¹⁴ , כמ"ש הזהר והאריז"ל ³¹⁵ , דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו ³¹⁶ של מלך מה"מ הקב"ה ³¹⁷ , הנגלות למעלה בשעה זו, וגם למטה אל החפצים להביט אל כבודו וגדלו, המתעטף ומתלבש בתוך תיבות התפלה הסדורה בפי כל, ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש נשמתו, כדכתיב לפי שכלו יהולל איש ³¹⁸ , יהלל כתיב. ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא ³¹⁹ , שדרך המלך להיות חביון עוזו ³²⁰ בחדרי חדרים וכמה שומרים על הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו, וכשעלה רצונו ³²¹ להתגלות לכל, והעביר קול בכל מלכותו ³²² להקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו כמה גרוע וסכל ופתי הוא, ונמשל כבהמות נדמה ³²³ בעיני כל הבריות. וגם הוא בזיון המלך, בהראותו לפניו שאינו ספון ³²⁴ בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט אל כבודו ויפיו יותר מעסק צרכיו. וגם הוא מתחייב בנפשו למלך על הראות קלונו ובזיונו את המלך לעין כל רואה, ועל זה נאמר וכסילים מרים קלון ³²⁵ , כלומר אף שהוא כסיל לא יהי' מרים קלון שיהי' נראה הקלון לעין כל. ועל כן קבעו חז"ל בתפלה ³²⁶ כאלו עומד לפני המלך ³²⁷ , עכ"פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומד כו' לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודיבוריו, אף שאין לו מחשבה לכסיל. ועל זה הענין ³²⁸ נתקן ³²⁹ כל התפלות למתבונן בהם היטב. ומי שאינו מראה כן מתחייב בנפשו ³³⁰ , ועליו אמרו בזהר הק' ³³¹ דאנהיג קלנא בתקונא עילאה ואחזי פרודא ולית ליה חולקא באלהא דישראל ר"ל.

על כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא לגזור גזירה שוה לכל נפש ³³² , שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ ³³³ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה ³³⁴ וכו'. והעובר על זה בזדון ישב על הארץ ³³⁵ , ויבקש מג' אנשים ³³⁶ שיתירו לו נידוי שלמעלה ³³⁷ , ושב ורפא לו ³³⁸ ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר, כי מתחלתו לא חל כי אם על המורדים והפושעים ³³⁹ שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי ³⁴⁰ הזה, וגם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש ³⁴¹ ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין שאין צריך התרה כלל. ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק ³⁴² .

הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם ³⁴³ .

שניאור זלמן במו"ה ברוך נ"י מלאזני

הערות

303. נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת כד, ובשלימות – בהוצאת תר"ס. ההשלמה בכת"י 1007 שכג, ב. 1300 ג, ב. האגרת מועתקת בכת"י 1075 48, א. 2000 יט, א. וכת"י ירושלים 1467 לב, ב. ירושלים 2916 יג, א (הב'). ירושלים 3496 נז, א. ירושלים 6299 ה, ב (בחתימה: "שנייאר זלמן במו"ה ברוך נ"י מלאזני"). ובכת"י הסמינר 2119 (בכותרת: "גם זה מדבר קדשו שיחי'"). לשון החתימה "במו"ה ברוך נ"י" מורה שנכתבה לפני שנת תקנ"ב (ראה מבוא פרק ב). כת"י ירושלים 1467 נעתק בשנת תקנ"ב, ואם כן נכתבה לפני שנת תקנ"ב. כת"י 6299 נעתק בשנת תק"נ, וכת"י הסמינר כולל אגרות עד תחלת תק"נ, ואם כן נכתבה האגרת לפני שנת תק"נ. וכיון שרבינו הי' מוסיף את שם עירו "מלאזני" בחתימתו, רק בשנים הראשונות להתיישבותו בה, היינו בסמיכות לשנת תקמ"ג (ראה לעיל אגרת ב). אם כן יש מקום לשער שנכתבה לערך בשנת תקמ"ה. המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.
304. אל נא תרעו: ע"ד מראשית יט, ז.
305. רעים האהובים: [נוסח ברכת שמח תשמח].
306. ואל יעשה: ע"ד עדיות ה, ו.
307. להקהל ולעמוד: מג"א ח, יא. להעיר ממחז"ל אין עמידה אלא תפלה (ברכות ו, ב).
308. שהיא עת רצון: ברכות ח, א. לעיל [אגה"ק] ס"א.
309. המקדש מעט: מגילה כט, א. למקדש מעט אר"י אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל.
310. השוכן אתם בתוך טומאותם: ויקרא טז, טז.
311. ולהמצא לדורשיו: [ע"ד דה"א כח, ט].
312. מרכבה טמאה: נזכר ג"כ ח"א פח"ט.
313. לא יחפוץ כסיל: משלי יח, ב
314. בתבונה כו': גו'?.
315. והאריז"ל: אולי הכונה לע"ח של"ב ב'.
316. ביקר תפארת גדולתו: ע"ד מג"א א, ד.
317. מה"מ הקב"ה: ברכות כח, ב.
318. לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.
319. ומלכותא דרקיע כעין: להעיר מברכות נח, א מל' דארעא כעין מל' דרקיע. לעיין ביפה עינים.
320. חביון עוזו: חבקוק ג, ד. ועייג"כ סוף ביאור הדרוש ליוהכ"פ שבלקו"ת.
321. רצונו: ברצונו?
322. והעביר קול בכל מלכותו: ע"ד ריש עזרא וסוף דה"ב.
323. ונמשל כבהמות נדמו: ע"ד תהלים מט, יג.
324. ספון: חשוב. תוס' ד"ה ספון מו"ק כח, א.
325. וכסילים מרים קלון: משלי ג, לה.
326. קבעו חז"ל בתפלה: לשון כזה ברכות לג, א. [ספר ה]יד [הלכות] תפלה [פרק] ב [הלכה] א.
327. בתפלה כאלו עומד לפני המלך: [ראה הל' תפלה להרמב"ם פ"ה הי"א].
328. וע"ז הענין: עמידה לפני המלך?.
329. נתקן: [נ"א: נתקנו].
330. בנפשו: [נ"א: בנפשו הוא].
331. בזהר הק' דאנהיג כו': [זח"ב קלא, ב]
332. שוה לכל נפש: ל' הש"ס [כתובות ז, א. נ"א: מאנשי שלומנו הקבועים במנין].
333. שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ: [ראה גם לקמן אגרת סז. עוד בענין עבודת התפלה, ראה לקמן אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה].
334. ערבית ומנחה: מנחה וערבית? נ"ל בדא"פ לתרץ הסדר: שחרית ערבית ו(אפילו) מנחה, היינו, אפילו בתפלת מנחה שבאה בהמשך לתפלת שחרית (שלכן אצ"ל אמרית ק"ש עוה"פ), ג"כ כל כך חמורה הפסק שיחה (ואף שמפסיק בפשטות בין ק"ש דשחרית ששייכת גם למנחה – למנחה).
335. ישב על הארץ: סדר נזיפה?
336. מג' אנשים: שו"ע יו"ד של"ד סכ"ד "מתירין הנדוי בג' הדיוטות או ביחיד מומחה".
337. נ י דוי שלמעלה: ובשו"ע יו"ד של"ד סמ"ג "מנדין על המזלזל בדבר א' מדברי סופרים כו'".
338. ושב ורפא לו: ישעי' ו, י.
339. המורדים והפושעים: [יחזקאל כ, לח].
340. העון פלילי: [איוב לא, כח].
341. בשאט נפש: יחזקאל לו, ה. בבזות בנפש, מצו"ד.
342. ובוחן לבות . . צדיק: תהלים ז, י.
343. הטיבה . . בלבותם: תהלים קכה, ד [ראה גם לקמן אגרת קב].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.