אגרת ו

אגרת ו

[לערך תקמ"ה]

אהוביי 303 אחיי אל נא תרעו 304 , ריעים האהובים 305 ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה 306 אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום, אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד 307 לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון 308 לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט 309 , לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם 310 , ולהמצא לדורשיו 311 ומבקשיו ומייחליו.

והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו, ונעשה מרכבה טמאה 312 לכסיל העליון, שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל 313 בתבונה כו' 314 , כמ"ש הזהר והאריז"ל 315 , דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו 316 של מלך מה"מ הקב"ה 317 , הנגלות למעלה בשעה זו, וגם למטה אל החפצים להביט אל כבודו וגדלו, המתעטף ומתלבש בתוך תיבות התפלה הסדורה בפי כל, ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש נשמתו, כדכתיב לפי שכלו יהולל איש 318 , יהלל כתיב. ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא 319 , שדרך המלך להיות חביון עוזו 320 בחדרי חדרים וכמה שומרים על הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו, וכשעלה רצונו 321 להתגלות לכל, והעביר קול בכל מלכותו 322 להקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו כמה גרוע וסכל ופתי הוא, ונמשל כבהמות נדמה 323 בעיני כל הבריות. וגם הוא בזיון המלך, בהראותו לפניו שאינו ספון 324 בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט אל כבודו ויפיו יותר מעסק צרכיו. וגם הוא מתחייב בנפשו למלך על הראות קלונו ובזיונו את המלך לעין כל רואה, ועל זה נאמר וכסילים מרים קלון 325 , כלומר אף שהוא כסיל לא יהי' מרים קלון שיהי' נראה הקלון לעין כל. ועל כן קבעו חז"ל בתפלה 326 כאלו עומד לפני המלך 327 , עכ"פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומד כו' לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודיבוריו, אף שאין לו מחשבה לכסיל. ועל זה הענין 328 נתקן 329 כל התפלות למתבונן בהם היטב. ומי שאינו מראה כן מתחייב בנפשו 330 , ועליו אמרו בזהר הק' 331 דאנהיג קלנא בתקונא עילאה ואחזי פרודא ולית ליה חולקא באלהא דישראל ר"ל.

על כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא לגזור גזירה שוה לכל נפש 332 , שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ 333 להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה 334 וכו'. והעובר על זה בזדון ישב על הארץ 335 , ויבקש מג' אנשים 336 שיתירו לו נידוי שלמעלה 337 , ושב ורפא לו 338 ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר, כי מתחלתו לא חל כי אם על המורדים והפושעים 339 שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי 340 הזה, וגם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש 341 ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין שאין צריך התרה כלל. ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק 342 .

הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם 343 .

שניאור זלמן במו"ה ברוך נ"י מלאזני

הערות

  1. 303. נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת כד, ובשלימות – בהוצאת תר"ס. ההשלמה בכת"י 1007 שכג, ב. 1300 ג, ב. האגרת מועתקת בכת"י 1075 48, א. 2000 יט, א. וכת"י ירושלים 1467 לב, ב. ירושלים 2916 יג, א (הב'). ירושלים 3496 נז, א. ירושלים 6299 ה, ב (בחתימה: "שנייאר זלמן במו"ה ברוך נ"י מלאזני"). ובכת"י הסמינר 2119 (בכותרת: "גם זה מדבר קדשו שיחי'"). לשון החתימה "במו"ה ברוך נ"י" מורה שנכתבה לפני שנת תקנ"ב (ראה מבוא פרק ב). כת"י ירושלים 1467 נעתק בשנת תקנ"ב, ואם כן נכתבה לפני שנת תקנ"ב. כת"י 6299 נעתק בשנת תק"נ, וכת"י הסמינר כולל אגרות עד תחלת תק"נ, ואם כן נכתבה האגרת לפני שנת תק"נ. וכיון שרבינו הי' מוסיף את שם עירו "מלאזני" בחתימתו, רק בשנים הראשונות להתיישבותו בה, היינו בסמיכות לשנת תקמ"ג (ראה לעיל אגרת ב). אם כן יש מקום לשער שנכתבה לערך בשנת תקמ"ה. המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.
  2. 304. אל נא תרעו: ע"ד מראשית יט, ז.
  3. 305. רעים האהובים: [נוסח ברכת שמח תשמח].
  4. 306. ואל יעשה: ע"ד עדיות ה, ו.
  5. 307. להקהל ולעמוד: מג"א ח, יא. להעיר ממחז"ל אין עמידה אלא תפלה (ברכות ו, ב).
  6. 308. שהיא עת רצון: ברכות ח, א. לעיל [אגה"ק] ס"א.
  7. 309. המקדש מעט: מגילה כט, א. למקדש מעט אר"י אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל.
  8. 310. השוכן אתם בתוך טומאותם: ויקרא טז, טז.
  9. 311. ולהמצא לדורשיו: [ע"ד דה"א כח, ט].
  10. 312. מרכבה טמאה: נזכר ג"כ ח"א פח"ט.
  11. 313. לא יחפוץ כסיל: משלי יח, ב
  12. 314. בתבונה כו': גו'?.
  13. 315. והאריז"ל: אולי הכונה לע"ח של"ב ב'.
  14. 316. ביקר תפארת גדולתו: ע"ד מג"א א, ד.
  15. 317. מה"מ הקב"ה: ברכות כח, ב.
  16. 318. לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.
  17. 319. ומלכותא דרקיע כעין: להעיר מברכות נח, א מל' דארעא כעין מל' דרקיע. לעיין ביפה עינים.
  18. 320. חביון עוזו: חבקוק ג, ד. ועייג"כ סוף ביאור הדרוש ליוהכ"פ שבלקו"ת.
  19. 321. רצונו: ברצונו?
  20. 322. והעביר קול בכל מלכותו: ע"ד ריש עזרא וסוף דה"ב.
  21. 323. ונמשל כבהמות נדמו: ע"ד תהלים מט, יג.
  22. 324. ספון: חשוב. תוס' ד"ה ספון מו"ק כח, א.
  23. 325. וכסילים מרים קלון: משלי ג, לה.
  24. 326. קבעו חז"ל בתפלה: לשון כזה ברכות לג, א. [ספר ה]יד [הלכות] תפלה [פרק] ב [הלכה] א.
  25. 327. בתפלה כאלו עומד לפני המלך: [ראה הל' תפלה להרמב"ם פ"ה הי"א].
  26. 328. וע"ז הענין: עמידה לפני המלך?.
  27. 329. נתקן: [נ"א: נתקנו].
  28. 330. בנפשו: [נ"א: בנפשו הוא].
  29. 331. בזהר הק' דאנהיג כו': [זח"ב קלא, ב]
  30. 332. שוה לכל נפש: ל' הש"ס [כתובות ז, א. נ"א: מאנשי שלומנו הקבועים במנין].
  31. 333. שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ: [ראה גם לקמן אגרת סז. עוד בענין עבודת התפלה, ראה לקמן אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה].
  32. 334. ערבית ומנחה: מנחה וערבית? נ"ל בדא"פ לתרץ הסדר: שחרית ערבית ו(אפילו) מנחה, היינו, אפילו בתפלת מנחה שבאה בהמשך לתפלת שחרית (שלכן אצ"ל אמרית ק"ש עוה"פ), ג"כ כל כך חמורה הפסק שיחה (ואף שמפסיק בפשטות בין ק"ש דשחרית ששייכת גם למנחה – למנחה).
  33. 335. ישב על הארץ: סדר נזיפה?
  34. 336. מג' אנשים: שו"ע יו"ד של"ד סכ"ד "מתירין הנדוי בג' הדיוטות או ביחיד מומחה".
  35. 337. נ י דוי שלמעלה: ובשו"ע יו"ד של"ד סמ"ג "מנדין על המזלזל בדבר א' מדברי סופרים כו'".
  36. 338. ושב ורפא לו: ישעי' ו, י.
  37. 339. המורדים והפושעים: [יחזקאל כ, לח].
  38. 340. העון פלילי: [איוב לא, כח].
  39. 341. בשאט נפש: יחזקאל לו, ה. בבזות בנפש, מצו"ד.
  40. 342. ובוחן לבות . . צדיק: תהלים ז, י.
  41. 343. הטיבה . . בלבותם: תהלים קכה, ד [ראה גם לקמן אגרת קב].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.