אגרת ג

אגרת ג

[שלהי תקמ"ד?]

אהוביי 176 אחיי ורעיי 177 המתנדבים בעם

באתי לעוררם 178 משינת תרדמת האולת אשר נואלנו 179 ושכחנו בית חיינו, היא ציון דורש אין לה 180 , מכלל דבעיא דרישה 181 , ודורש דמים אותם זכר 182 , ובעוונותינו הרבים אין מחזיק בידה מכל בנים גדלה 183 , ע"כ ציון במר תבכה 184 על בניה 185 העטופים ברעב בראש כל חוצותיה 186 .

גלל כן אהובינו ידידינו 187 , נא ונא זכרו זאת והתאוששו והשיבו אל לב 188 , כי טוב להיות מתמכי אורייתא, להחזיק תורת ה' ולומדיה המה הרבנים הקדושים אשר באה"ק, מהיות אורייתא יחידאי לגרמי' ודורש טוב לעצמו 189 , וד"ל.

ובפרט בדבר שהבטיחונו רז"ל 190 שאין שום דבר רע מתגלגל ממעשה הצדקה. ואם בעניני 191 הגוף אמרו לוו עלי 192 כו', וכש"כ למצוה רבה כזו 193 , להחיות נפשות נקיים 194 וקדושים כאלה, אשר לא הניחו כמותם בחו"ל 195 .

ע"כ באתי כמזכיר ומזהיר שיסלק כל איש נדבתו לפני כל רגל ורגל, כדי שיראה לפני ה' 196 בנפש טהורה, כאשר כתבתי 197 באגרת הראשון 198 . ובזכות זה נזכה לראות 199 פני ה', אכי"ר 200 .

שניאור זלמן בלא " א מוהר " ר ברוך יצ"ו 201

הערות

  1. 176. נדפסה במאה שערים סי' כ. גנזי נסתרות סי' לו. אגרות בעה"ת סי' יא. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת ד. ומועתקת בכמה כת"י (582 מג, ב. 1300 לה, א. 2487. וכת"י ירושלים 3496. וכת"י לנינגרד – היישוב החסידי בטבריה מס' 56, בכותרת: "אגרת הקודש מהרב הק' אדמ"ו מוהרר"ש זלמן הנ"ל המדבר בשבח המגיע לכספים הכוספים למחזיקי אה"ק ולהיות מהם"). האגרת נכתבה לפני תקמ"ח, כי מסתבר שמ"ש "קדושים כאלה, אשר לא הניחו כמותם בחו"ל" – קאי בעיקר על הרמ"מ מוויטעפסק – שנסתלק בשנת תקמ"ח. וממה שכתב כאן "שיסלק ... לפני כל רגל ... כאשר כתבתי באגרת הראשון", נראה שנכתבה אחרי כתיבת האגרת הקודמת. ואם כן יש מקום לשער שנכתבה בשנת תקמ"ד. וכיון שאגרת הקודמת נכתבה כנראה באלול תקמ"ג, אם כן נכתבה האגרת שלפנינו בשלהי תקמ"ד.
  2. 177. אח י י ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.
  3. 178. לעוררם : נ"א: לעורר נדבתם.
  4. 179. אשר נואלנו: ע"פ בהעלותך יב, יא.
  5. 180. ציון דורש אין לה : ע"פ ירמיה ל, יז.
  6. 181. מכלל דבעיא דרישה: ר"ה ל, א.
  7. 182. דורש דמים אותם זכר : תהלים ט, יג.
  8. 183. אין מחזיק . . גדלה: ע"פ ישעי' נא, יח.
  9. 184. ציון במר תבכה: תפלת נחם.
  10. 185. תבכה על בניה: ע"פ ירמי' לא, יד.
  11. 186. העטופים . . חוצותיה: ע"פ איכה ב, יט.
  12. 187. אהובינו ידידינו: נ"א: אהוביי ידידיי.
  13. 188. זכרו זאת . . אל לב: ע"פ ישעי' מו, ח.
  14. 189. ודורש טוב לעצמו: ע"פ אסתר י, ג.
  15. 190. שהבטיחונו רז"ל: ראה רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ב.
  16. 191. בעניני: נ"א: בעונג.
  17. 192. לוו עלי כו ': ביצה טו, ב.
  18. 193. וכש"כ למצוה רבה כזו: שילוו מעות כדי לתת מעות ארה"ק. ראה גם לקמן סוף אגרת יז.
  19. 194. נפשות נקיים: ע"פ ירמי' ב, לד.
  20. 195. לא הניחו כמותם בחו"ל: ע"פ ברכות סג, א.
  21. 196. שיראה לפני ה': ע"פ משפטים כג, יז.
  22. 197. כתבתי: נ"א: כתבתי כבר.
  23. 198. באגרת הראשון : היא כנראה אגרת הקודמת. נ"א: הראשונים.
  24. 199. לראות: נ"א לראיית.
  25. 200. אכי"ר: נ"א ליתא.
  26. 201. יצ " ו : נ"א: זצללה"ה. ועל פי האמור לעיל שנכתבה כנראה לערך בשנת תקמ"ד, נראה שנכונה היא הגירסה "בלא"א מוהר"ב יצ"ו" (ראה מבוא סוף פ"ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.