א. עריכת הספר

א. עריכת הספר

האגרות שבספר זה

הספר "אגרות קודש חלק ראשון", שנדפס בשלהי שנת תש"מ, כלל את אגרותיהם של כ"ק אדמו"ר הזקן ¹ , כ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

במשך שנת תשמ"א, הגיעו לידינו אגרות נוספות של כל אחד מהאדמו"רים הנ"ל, ואז הורה לנו כ"ק אדמו"ר זי"ע, להוציא לאור קונטרס מילואים, שנדפס בקיץ תשמ"א ² .

גם במשך השנים הבאות, מזמן לזמן היו מגיעות לידינו אגרות נוספות של האדמו"רים הנ"ל. כך עד שנת תשנ"ג, שאז נאספו כולם לכרך בפני עצמו, ויצא לאור בשם: "אגרות קודש חלק שני" – מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, כ"ק אדמו"ר האמצעי, כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ³ .

שוב הגיעו לידינו במשך השנים הבאות, אגרות נוספות של האדמו"רים הנ"ל, שנתפרסמו בבמות שונות ⁴ .

עתה הגיע עת האסף המקנה, להוציא לאור את האגרות הנ"ל בשלושה כרכים נפרדים:

א) אגרות קודש אדמו"ר הזקן.

ב) אגרות קודש אדמו"ר האמצעי.

ג) אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק".

הכרך הראשון שלפנינו הוא ספר "אגרות קודש אדמו"ר הזקן", הכולל מאה שמונים ושלוש מאגרותיו:

א) מאה ארבעים ושבע מאגרותיו שכבר נדפסו בחלק ראשון (קה"ת תש"מ).

ב) עשר מאגרותיו שנדפסו בחלק שני ⁵ (קה"ת תשנ"ג).

ג) שבע עשרה מאגרותיו שבאגרת-הקודש שבתניא ⁶ .

ד) שלוש מאגרותיו שבשו"ת אדמו"ר הזקן, שיש בהם חלק הקשור לאגרות קודש.

ה) שש מאגרותיו שהגיעו לידינו אחרי הופעת החלק השני.

אגרת-הקודש שבתניא

בספר התניא, מהוצאת שקלאוו תקע"ד ואילך, נוסף חלק רביעי הנקרא "אגרת הקודש", הכולל לב סימנים, עשרים וששה מהם נכתבו בתחלה על ידי רבינו בתור אגרת. ועוד ששה ⁷ , שלפי הנראה נכתבו מתחלה כביאור בחסידות (ולא כאגרת).

כמו כן הוסיפו לתניא בהוצאה זו חלק חמישי, הנקרא "קונטרס אחרון" על איזה פרקים מהתניא, ובסופו נוספו עוד שלוש אגרות ⁸ .

עליהם יש להוסיף עוד אגרת אחת, שנוספה בהוצאת ווילנא תר"ס ואילך (אחרי אגה"ק סימן כב).

בסך הכל נדפסו בתניא, חלק רביעי וחמישי, שלושים אגרות-קודש של רבינו.

באגרות אלו שנדפסו באגה"ק ובקו"א, לא נכללו אלא אותן אגרות שיש בהן דברי-חסידות, וגם בהן הושמט התוכן המעשי של האגרת, הקשור למגבית מעות ארץ הקודש וכיו"ב.

מתוכן נדפסו במהדורה הקודמת של הספר הזה – רק שלוש עשרה, מחמת השלמות האגרות שהגיעו לידינו ⁹ , שהן החלק המעשי של האגרות שלא נדפסו בספר התניא.

אמנם למען השלימות, שכל האגרות של רבינו שהגיעו לידינו יכנסו לפונדק אחד, נוספו במהדורה שלפנינו, גם שבע עשרה האגרות שנדפסו בשלימותן בספר התניא.

כמעט כל האגרות שנדפסו בתניא מועתקות בכתבי-יד ¹⁰ . לפעמים מופיעה בהם כותרת, עם פירוט התאריך וכיו"ב, שנעתקו לפנינו בשולי הגליון.

סדר האגרות שבמהדורה החדשה

במהדורה זו שלפנינו סודרו האגרות מחדש – לפי סדר השנים, הן אותן האגרות שמפורש בהן התאריך במקור, הן אותן האגרות שנתבררה שנת כתיבתן במהדורה הקודמת, הן אותן אגרות שנתבררה שנת כתיבתן אחר כך, והן אותן אגרות שיש רק השערה המתקבלת לקביעת תאריך כתיבתן.

תאריכים משוערים אלו נתפרשו בראש כל אגרת, בין חצאי רבוע. והמקור או ההוכחה לתאריך – נתפרשו בשולי הגליון.

האגרות שלא נתברר תאריכן, באות בסוף – אחרי כל האגרות המתוארכות.

כיון שבמהדורה שלפנינו שונו מספרי האגרות, וכדי להקל על המעיין, הוספנו בתחלת הספר:

א) לוח השוואה בין מספרי האגרות שבמהדורה הקודמת לבין המהדורה שלפנינו.

ב) לוח השוואה בין מספרי האגרות שבאגרת-הקודש שבתניא לבין המהדורה שלפנינו.

אגרות הגניזה החרסונית

בקובץ "התמים" (ווארשא תרצ"ה-תרח"צ) נדפסו כחמישים אגרות המיוחסות של אדמו"ר הזקן, שמקורן מ"הגניזה החרסונית". ונדפסו כאן, בצירוף עוד כמה מכתבי הגניזה ממקורות אחרים, במדור מיוחד ¹¹ , סי' קל-קפג.

תיאור מפורט על גילוי גניזה זו, תוכן האגרות שבה, ההוכחות לאמיתותן ועוד, כל אלו באים באגרות רבותינו, המועתקות ב"מבוא" לאגרות אלו, שמתחילות בספר זה – אגרת קל.

שינויי נוסח באגרות

רוב האגרות, לא הגיעו לידינו אלא בהעתקות (בכתבי יד ובדפוסים), ובדרך-כלל בשינויי נוסח קלים ביניהם ¹² . חלק מכתבי-היד שבהם מועתקות האגרות, נראים מקוריים ומדוייקים יותר, ומהם העתקנו הנוסח שבפנים. ובמקום שיש שינויי נוסח בין ההעתקות, צויינו בשולי הגליון השינויים העיקריים שבהם, כ"נוסח אחר".

האגרות הנדפסות בזה, מפוזרות בין עשרות כתבי-יד, ובין עשרות ספרים הנדפסים – המצוינים בשולי הגליון, אצל תחלת כל אגרת.

באגרות שנדפסו כבר באגרת-הקודש שבתניא, נעתק בפנים הנוסח הנדפס בתניא, ובשולי הגליון נעתקו שינויי הנוסח העיקריים שבכתבי-יד.

האגרות שנמצאות תח"י ב(צילום) כתי"ק רבינו, הוגהו בהשוואה אליהם, מבלי לציין לשינויי הנוסח שבכת"י מעתיקים, כמובן.

ציונים והערות

בנוסף לציון מקורות האגרות בדפוס ובכתבי-יד, בירור תאריך כתיבת האגרת, ושינויי נוסח שבאגרת, המצויינים בשולי הגליון, וכמובא לעיל.

נכללות בציונים אלו גם ציוני פסוקים ומארז"ל הנזכרים באגרות. וכן מקורות והשוואות, הן לענינים שבהלכה וחסידות שבאגרות, והן לנושאים הקשורים לתולדות ופעילות רבינו.

חלק מאגרותיו של רבינו נכתבו בלשון מליצית, מיוסדת על קטעי פסוקים ומארז"ל ¹³ . וכדי להקל על הבנת תוכן האגרות, צוינו גם מקורות אלו בשולי הגליון.

כבר הובא לעיל, ששלושים מהאגרות שבכרך הזה כבר נדפסו באגרת-הקודש שבסוף ספר התניא. כ"ק אדמו"ר זי"ע ערך לאגרות אלו (כמו גם על כל ספר התניא) "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות", שכוללים גם ציונים לשילובי קטעי הפסוקים ומארז"ל שבהן. חלק מהם כבר בא בדפוס ¹⁴ , והשאר נמצא עדיין בהכנה לדפוס. ציונים אלו נעתקו בספר שלפנינו בשולי הגליון ¹⁵ .

לכללות נושא זה העיר כ"ק אדמו"ר זי"ע בהגהותיו לאגה"ק סי' כז (מהדו"ב): "ידוע מנהג ישראל חכמיו וגדוליו מימים רבים, וגם בימי רבנו הזקן, לכתוב במליצות לקוחות מן התנ"ך ורז"ל, או גם בקטעי פסוקים ומרז"ל, אף שלא תמיד היו המליצות מתאימות ומוסרות בדיוק את רעיון הכותב. ביחוד נהגו כן במכתבים כלליים, בהקדמות ספרים וכיו"ב. והנה כמו בכמה וכמה ענינים, אחז רבנו הזקן גם בזה בדרכו שלו, וכתב רוב המכריע של ספריו ומכתביו בלשון מדויקת וצחה בלי מליצות יתרות וכו' ובפרט כעבור שנים הראשונות לנשיאותו. נוסף על זה, הנה גם המכתבים וכו' שכתבם רבנו הזקן, על פי איזה סיבה וטעם, במליצות, מדויקים הם גם בזה ¹⁶ , ובהמליצות עצמם רמוזים כמה ענינים. בהערותי דלקמן נתבארו אחדות מהן, כפי הנלע"ד, והמפורש ילמד על הסתום".

האגרות יצאו מידי רבינו ללא פיסוק וללא חלוקה לקטעים, ואינם אלא מעשי ידי העורך. וכן נפתחו הראשי-תיבות, להקל על המעיין.

נספחים

בבמות רבות נדפסו אגרות שנכתבו בתקופת חייו של רבינו, אליו או אודותיו. אגרות אלו מוסיפות הבהרה לכמה נושאים שנידונו באגרות רבינו, ולפעמים אף מתייחס אליהם באגרותיו.

לטעם זה, נוספו בסוף הכרך, קטעי אגרות אלו; בעיקר אלו שמועילות להבנת תוכן אגרות רבינו. ובמקום הצורך מצויין אליהם בפנים הספר, לפי סימני הנספחים, כדי שלא יצטרך המעיין לחפשם בספרים שונים.

נספחים אלו מסודרים כאן לפי סדר תאריכי כתיבתם.

אגרות אלו נכתבו על ידי הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק נ"ע, הרה"ק רבי אברהם מקאליסק נ"ע, ועל ידי סייעתם האריות שבחבורתם שבארץ הקודש; כמו כן נכללו כאן תעודות השחרור והחירות של רבינו מהמאסרים; וכן אגרות כ"ק אדמו"ר האמצעי, והרה"ק רבי אהרן סג"ל מסטאראשעלע – אנשי החצר של רבינו, שכתבו לאנ"ש בתקופת חייו של רבינו הזקן, ועל פי הוראתו.

תצלומי כתי"ק

חלק מהאגרות הנדפסים בספר זה שרדו, והגיעו לידינו בכתי"ק רבינו (או בתצלום כתי"ק). כל אחד מתצלומים אלו ניתן בספר – ליד האגרת הנדפסת.

כן הגיעו לידינו תצלומי 4 מסמכים – בחתי"ק רבינו. 2 מהם נדפסו בנספחים (נספח 28, ונספח 40), ושנים מהם באים לקמן בהמשך המבוא (פרק ח).