<h3>סח <br> רבינו לר"ש ורי"ו ורמ"ש<br>[אדר - ניסן תקפ"ו?]</h3>
לתוכנה ולתאריך כתיבתה, ראה מבוא לסימן סו.
לידידי ר"ש ורי"ו ורמ"ש.
נקודת לבבי להיכן נוטה כעת א"א לבאר בכתב רק יספר אהו' מוכ"ז מפה לאוזן שומעת כמוכם ולהודיע זה ליח"ס לבד.
וטעמי ונימוקי עמי, שאני רואה את הנולד מעניני מו"מ כאלה, שבלתי יתקיים נצחי השלום, לא מצד הסוחרים שמנגנים בכינור של דוד שהוא נצחי וד"ל, ונתנו עיניהם בי דוקא לרקד את הדוב כו' וגם מהעמדת הסוה"ג (ע"י השונא) לקא'219 שיש בזה חשש גדול בלי ניתן בקל220 ובפרט לתיקון להבא וד"ל.
ואנכי זקנתי לא אוכל לעמוד בקשרי מלחמה כזאת כמו שהי' אאמו"ר ז"ל כי מי ידמו לו בחכמה אלקי' ובגבורה שבלב כארי וה' עמדו בכל וכל מה גם יראתי מאד שלא יגרום החטא (כי אולי קטרוגי' קשים למעלה ברוחניות על הנערים וכו' וגם הבע"ב במיעוט עומ"ש ויגיעה בתפילה ות"ת וד"ל).
והיה עצתי אמונה לכאורה שיוכלל הפרט בכלל221 שכביר לא ימאס ולא יפיר בריתו כו' ויומתק גם הפרט במרש"א דוקא ע"י כו' (אך כעת רואה אני דטעם זה עצמו שזכות הרבים עדיף ומתקבל למטה כמו למעלה שכל הקטרוגים הגלוים שנראים כעת שיש להם ודאי שרש למעלה ברוחניות יותר מן היחיד כמוני וכה"ג בצדיקים דוואלין שאינם טובים ממני כו' רק על המון החסידים דוקא.
והיינו שיפתחו הם מעצמם למסור בקשה גדולה ועצומה הניכרת מקירות לבבם בב' דברים כוללים שמחזיקים לתרץ כל המלשינות להיות נראה שהשקר שלהם מתוך האמת ומובטחני שיקובל לחו"נ כמוהם (רק אם לא יתחכמו יותר מדאי כדרך החכמים ביותר שרוח יתירה בהם בשמשב"ש222 כו'). והיא שהדרשות הן תוכחו' להלהיב ולקרב הלב לעבודה ולשוב מדרך הרעה כו' שניצרך לחיי עוה"ב כו' והפרנסה ניתנה בלב שלם באמת בחשק גדול בלי משא223 ח"ו ומבקשים להבא דוקא שלא ימנע מאתם ח"ו (כמבואר ברשימה224 ובידם לגרוע ולהוסיף כחכמתם רק בזריזות ולא בחומרות ודקדוקי' קלים שמאבדים הזמן כו'), והב' והוא העיקר ויסוד לסתור יסוד המלשינים דהיינו להשיג ח"י המתפללים בבה"כ225 דוקא מן הראשים וחשובים ומן המוני עם שהחסידים הם בד"ת א' ממש והוא מורה הוראה א' מן הש"ע שלא יהי' שינוי כלל אפי' בחומרו' אחרונים ולא במנהגים כו' ומתחתנים זע"ז ואהבתם נאמנה בלי שום חוצץ בכל הענינים רק קצת אנשים נמצאו בעיר גדולה כו' (שאמונתם ברב החסיד דווילנא יש בלבם בהצנע התנגדות ועכ"ז מתחתנים ואוכלים גם מסכין מלוטש וכו').
ואתכם המדע ובקשתי מכם למסור בק בקשות א' לב"ד הג'226 והב' כתבניתה ובתוס' ביאור ובהזכרות החירות מקיר"ה227 וכה"ג גם לקא'228 דוקא ויזכירו בפירוש שמקבלים עליכם להשיב לכל שאלה פרטיות שידרשו מכם על הנייר בלי יצטרכו לשאול דבר וח"ד229 מן הרב שלכם כי אינו חייב בשום דבר כי יש לו כתב בקשה מאתם שיבוא אלינו מקר"מ ונחזיקנו עכב"ב230 וכבר השיב בעצמו להנו"ג231 והועמד הכל לידכם ותראו האמת כמו שהוא.
בקשתי להראות לאהו' חו"נ ר"ת מפאלאצק ולבקש אותו בשמי שלא יחמיר ע"ז כעת ולא יפרוש מכלל אנ"ש ח"ו בבחי' דין שבחכ' כמו שהחמיר בהיותי יושב במאסר וכו' כי הוא מן יריאי הוראה ביותר וכעת ודאי יסכים ויבא עה"ח וכו'.
הערות
- 219. הסוחר הגדול (ע"י השונא) לקאמיטעט. ואף שתוכן הדברים האלו לא הובן, אפשר הכוונה: טעמי ונימוקי עמי, שאין מקום לנהל משא ומתן עם המתנגדים המלשינים לבטל המלשינות, שבין כה לא יתקים השלום לנצח, לא מצד המתנגדים (הסוחרים) שנתנו עיניהם בי לרקד את הדוב (להוציא את רבינו ששמו דוב ממנוחתו), וגם מהשתדלות המלשין (הסוחר הגדול) ע"י השונא (המושל) להביא את הנושא בפני הועדה, שיש בזה חשש גדול כו'.
- 220. נ"א: מתוקן בקל.
- 221. ר"ל שיעבירו את אחריות כל מעשיו של רבינו ממנו אל החסידים.
- 222. בשמינית שבשמינית.
- 223. שהוא מענה על ההוראה (לעיל מסמך לא) לחקור את החסידים בעיירות קאפוסט ארשא ושקלאוו, בקשר למעמד בית הרב "אם הי' ע"ז הסכמה שלהם בתחלה או שהתחייבו לתת לו שכר מיוחד, סכום מסוים כל שנה. ואם לא הי' אוסף כספים זה מדאי קשה עליהם".
- 224. במכתב ששולח להם רבינו בלשון הקודש, כדי להכין על פיו את המענה ברוסית.
- 225. חתימת יד המתפללים בבית הכנסת. מהתוכן נראה שהמכתב נכתב אל כמה מהחסידים בשקלאוו, שהם יכינו מענה על עיקר מקור המלשינות (מסמכים א-ב) שבשקלאוו תפשו החסידים את החדר שני שבבית הכנסת הגדול ומתפללים בו בנוסח החסידים, וגם סידרו שהשוחטים ישחטו במנהג החדש של סכינים מלוטשים, ובזה מצירים את רגלי היהודים האמיתיים מחזיקי הדת הישנה. וע"ז ישיגו חתימת יד המתפללים באותו בית כנסת, שאין שינוי כלל בהלכות וחומרות בין החסידים למתנגדים, רק קצת אנשים מתוך העיר הגדולה הזאת שמחמת אמונת בהגר"א מווילנא מתנגדים לשיטת החסידות. ומ"מ גם המתנגדים אוכלים מסכינים מלוטשים שהיא חומרה שהנהיגו החסידים. וא"כ אין בכ"ז הצרת רגלי היהודים האמיתיים מחזיקי דת הישנה.
- 226. בית דין הגדול. אפשר הכוונה לבית משפט העליון במוהילוב, שאליו נמסר התיק לדון בו ולהחליט בנושא.
- 227. כיון שחלק מהמלשינות היא לאסור את קיום התנועה החסידית, ע"כ הורה לחסידים להזכיר בתשובותיהם את ה"חירות" שנתן הקיסר לרבינו הזקן להמשיך ולנהג את תנועת החסידות ברוסיה, בשנת תקס"א (ראה אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"א עמ' קיא. כרם חב"ד גליון 4 עמ' 107). ראה לעיל מסמך נא, שבסיכום של המושל חאוואנסקי את דברי בית המשפט העליון במוהילוב, מביא את עדות החסידים, שמזכירים את חירות רבינו הזקן ותנועת החסידות על ידי הקיר"ה.
- 228. לקאמיטעט, לועדה. וכך גם בתחלת המכתב, וכך גם במכתב הקודם "לפטרבורג או לקאמיטעט". מסגנון זה נראה שה"ועדה" הזאת איננה בפטרבורג, אמנם עדיין לא נתברר באיזה "ועדה" מדובר.
- 229. וחצי דבר.
- 230. שע"ז היתה עיקר החקירה ודרישה הזאת (כדלעיל מסמך כה ואילך) "אם זה אמת אשר יהודי קאפוסט וארשא ושקלאוו כתבו בשנת 13 לקרעמענטשוג להרב שניאור שיבוא אליהם למלאות מקום אביו בתור רב, והבטיחו כי הם ישלימו את ההפסדים ברכושו שנגרמו בעקבות השמדת נכסיו בידי האויב, צבא צרפת, ומקבלים על עצמם לפרנס אותו יחד עם כל משפחתו".
- 231. כנראה צ"ל: להגו"נ (להגוברנטור). שכן השיב בחקירותיו בוויטעבסק (מסמך יג) אל החוקרים שהעמיד המושל חאוואנסקי, וכל החקירה הזאת נמסרה אח"כ אל ממשל פלך מוהילוב, ובתי המשפט שבפלך הזה (מסמך כה ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.