<h3>יו"ד <br> חקירת ר' זלמן סלונים אודות רבינו <br>5 באוקטובר 1825 <br> [ה' מר"ח תקפ"ו]</h3>
במכתב רבינו אודות חלוקת מעות המעמד בשנת תקע"ד, הטיל את החלוקה על החסיד ר' פנחס רויזעס שיק משקלאוו, ויחד אתו מינה רבינו את החסידים ר' זלמן רויזעס סלונים ואת ר' שלמה פריידעס (פרידמן).
ר' פנחס נפטר לפני המאסר, ולכן נאסרו שני החסידים הנזכרים, כדי להעיד על אופן גביית כספי המעמד וחלוקתם. וזהו שכותב "אינו נאשם במשפט זה, והעיד".
B
ב5- באוקטובר שנת 1825 זלמן לייזעראוויטש סלונים תושב שקלאוו, יהודי בגיל 53, נשוי ואב לילדים, אינו נאשם במשפט זה, והעיד:
הרב בערקע שניאור הגיע לשקלאוו באביב של שנת 1813 עם משפחתו ואסף בדירתו את היהודים הכי נכבדים, פנחס שיק המנוח, שלמה פרידמן, אותו זלמן, ועוד אחרים, שאינני יכול לזכור את כולם, והודיע להם אודות מצבו הירוד שבא אחרי שדידת הנכסים בידי הצרפתים ושריפת הבתים השייכים אליו בעיירה לאדי. ולכן ביקש מאותם היהודים להשתתף בעזרתו ולהתרים את אנ"ש תושבי שקלאוו.
בעקבות זאת התפזרו אותם אנשים שהוזמנו ע"י שניאור בין התושבים והפצירו בהם לעזור לו וכולם תרמו בעין יפה. כספים נוספים באופן זה הוא (זלמן) וחבריו הביאו לשניאור. גודל סכום הנאסף אינו יכול לזכור בגלל אריכות הזמן שעבר.
אסיפות כספים כאלו עשה שניאור בכמה מקומות בנסיעתו מקרעמענטשוג לשקלאו, ואודות זה שמע זלמן משניאור עצמו.
שכר קבוע לרב מקהל אנ"ש לא נעשית, אבל כל שנה נאסף סכום להוצאותיו. סכום זה לא שוה, והוא, זלמן, אינו יכול לומר בדיוק כמה, אבל ידוע לו שכל חסיד תורם לפי יכלתו וכפי האפשרות שלו לתת.
חושב אני שאסיפות כספים כאלו ארגן הרב בערקע שניאור בפלכים מוהילוב ווילנא.
מה שנוגע למסמך הדן בחלוקת הכספים, שהוצג להוד מעלתו אדון מושל פלך אלוף, זה נכתב בידי שניאור, וסכום הנקוב בו באמת נחלק לבנים המוזכרים במסמך. זה בא מאותם כספים שהוא אסף מחסידי שניאור בנסיעתו עד שקלאוו וגם בשקלאוו עצמה, אבל הוא זלמן לא ידע על עריכת המסמך והי' רק עד בעת חלוקת הכספים.
חוץ משניאור יש עוד רב אחר בפלך הנ"ל שמקבל תמיכה מהחסידים, הוא אהרן שגר בסטאראשעלע, קרוב לשקלאוו. כל אחד תומך במי שרוצה מאלו שני הרבנים.
חתם זלמן לייזעראוויטש סלונים
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.