<h3>ט <br> חאוואנסקי לחוקרים <br> ניהול החקירה ודרישה <br>2 לאוקטובר 1825 <br>  [ב' מר"ח תקפ"ו]</h3>

בתחלה הטיל את מלאכת החקירה הזאת על שלושת החוקרים לוגינוב, מארקוב ומורוזוב. כעבור שבועיים פטר את מורוזוב ממלאכה זו (מסמך יח), שנשארה מעתה על לוגינוב ומארקוב בלבד.

2 לאוקטובר 1825

מס' 4831

מוסר אני בזה משימה מיוחדת לפקידים הנמצאים אצלי פולקובניק לוגינוב יועץ החצר מארקוב ומאיור מורוזוב:

אחד הגר בוויטעבסק מסר לידי ביוני של שנה זו מכתב בקשה, ובו מתלונן על הכת היהודית המתחזקת בין היהודים ונקראת קארלינים או חסידים, והיא לוחצת באופנים שונים על היהודים האמיתיים מחזיקי הדת הישנה.

בין השאר הוא מסביר, אשר הרב של הכת הזאת, בערקע שניאור, מרחיב את כחו ומרבה את הכנסותיו ע"י שאוסף סכומים גדולים אצל הנמשכים אחריו, ע"י שד"רים מיוחדים שלו.

כראיה לזה הציג לי קיסין מסמך חלוקה מקורי בשפה היהודית, שנכתב בשנת 1813 ונחתם בידי שניאור.

ממסמך זה נראה, שאחרי פטירת אביו זלמן, חילק הרב שניאור בין קרוביו ומשפחתו את הסכום הנאסף, שהוא 35 אלף רובל, רק עבור הוצאות חצי השנה ההיא, ומתנות מיוחדות.

לפי דברי קיסין, הגיע אליו מסמך זה בשנת 1822, כשהוא (קיסין) נקלע בשקלאוו למצב של מחלוקת גדולה שבאה ע"י תפיסת חדר בביהכ"נ ע"י כת הקארלינים.

היהודים מחזיקי הדת הישנה רצו למסור תלונה לממשל, ואז הפציר בקיסין פנחס שיק, שהוא תושב שקלאוו וידיד קרוב של שניאור, שימנע אותם מזה. תמורת זאת הבטיח, שהוא ישכנע את הרב שלא ללחוץ אותם יותר, ובתור עירבון מסר בידו את המסמך הזה.

במשך הזמן תורגם המסמך לשפה הרוסית.

אחרי זה נפטר פנחס שיק, והרב, לא רק שלא הפסיק ללחוץ על היהודים מחזיקי הדת הישנה אלא נעשה יותר תוקפני ועז מצח.

אם נקח בחשבון את הטענות הנ"ל של קיסין, מתברר מהם שהרב היהודי של כת הקארלינים, בערקע שניאור, אוסף ע"י שד"רים שלו סכומים גדולים למילוי תאוותיו.

בחוק המקויים בידי הוד מלכותו ביום 9 לדצמבר שנת 1804, חוקת היהודים סעיף 52, נאמר: היות והרבנות היא משרה של כבוד ולא עסק ריווחי הרבנים מוזהרים בכל תוקף מצבירת נכסים וגביית כספים, מעבר לשכר הנקוב שהקציבה להם הקהילה.

מצב זה הכריח אותי להביא את הנושא לבירור הראוי ע"י חקירה פורמלית ולהזמין לכאן את הרב שניאור, והריני מטיל עליכם לערוך זאת ביחד.

יחד עם המסמך המקורי בעברית מצרף אני את התרגום לשפה הרוסית, ועוד שני מכתבים בעברית כתובים ע"י הרב לקיסין, כדי להוכיח מהם שגם אותו מכתב נכתב בכתב ידו. הריני מציע לכם לברר באמת ובפועל אם אותו מסמך נכתב ונחתם בידי הרב שניאור.

לחקור איזה חלק מתוך הסכום הנקוב חולק על ידו בין הקרובים שלו. האם כספים אלו נובעים ממסים שנגבו מהקהלה היהודית. אם כן, אז על ידי מי נאספו. בהסתמך על איזה חוק. באיזה כמות שנתית. האם הגביה היתה שווה עבור כל אחד או משתנית לפי ההכנסה. האם לאחר מכן הוגש דו"ח על ההוצאות. אז מתי ולמי?

אם תראו צורך בראיות והוכחות נוספות תדרשו זאת משמחה קיסין ומכל העדים אשר יהיו.

כל מה שיתברר בחקירה האמיתית תדווחו לי.