<h3>השתלשלות המאורעות</h3>

עתה נסקור את השתלשלות המאורעות, לפי סדר לוח הזמנים:

יוני - יולי 1825 (תמוז - מנ"א תקפ"ה): ההלשנות נמסרות למושל חאוואנסקי בוויטעבסק (מסמכים א-ג). באותה שעה נסע רבנו לחו"ל, להתרפאות במעיינות הרפואה בקארלסבאד (ראה אגרות קודש שלו, אגרת כה, ובהערות שבסוף הכרך שם).

ספטמבר 1825 (תשרי תקפ"ו): המושל חאוואנסקי מצוה את פקידי המשטרה להביא את רבינו לוויטעבסק לחקירות (מסמך ז).

2 באוקטובר 1825 (ב' מר"ח תקפ"ו): המושל חאוואנסקי מוסר את החקירות לידי החוקרים (מסמך ט).

5 באוקטובר 1825 (ה' מר"ח תקפ"ו): רבינו מתבקש לאשר את הנספחים למלשינות שהם כתב-ידו (מסמך יב), ובאותו יום אף חקרו שנים מחסידיו (שהובאו אף הם לחקירות בוויטעבסק), ר' זלמן רויזעס סלונים ור' שלמה פריידעס משקלאוו (מסמכים י-יא).

7 באוקטובר 1825 (ז' מר"ח תקפ"ו): מתחילה חקירתו הראשונה של רבינו (מסמכים יב-טו).

15 באוקטובר 1825 (ט"ו מר"ח תקפ"ו): חקירתו השניה של רבינו (מסמכים טז-יז).

19 באוקטובר 1825 (י"ט מר"ח תקפ"ו): חקירתו השלישית של רבינו (מסמכים יט-כ). באותו יום נשלח חוקר מיוחד לליובאוויטש, לבדוק אם כל מה ששמעו מהרבי תואם את המציאות (מסמך כב). באותו יום אף נשלח שוטר מיוחד להביא את הרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע לחקירות בוויטבסק (מסמך נה).

21-28 באוקטובר 1825 (כ"א-ח מר"ח תקפ"ו): חקירת הרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע (מסמך כא).

4 בנובמבר 1825 (ו' כסלו תקפ"ו): רבינו מוסר בקשה למושל שישחררוהו לביתו (מסמך כג).

יו"ד כסלו תקפ"ו: הרבי שוחרר לביתו.

10 בנובמבר 1825 (י"ב כסלו תקפ"ו): החוקרים כותבים סקירת תוצאות החקירה והמסמכים ומוסרים למושל חאוואנסקי (מסמך כד).

17 בנובמבר 1825 (י"ט כסלו תקפ"ו): המושל חאוואנסקי שולח את התיק לממשל הפלך מוהילוב, אשר ליובאוויטש ובאבינאוויטש שייכים אליו, כדי שידונו בתיק בבית המשפט הפלכי (מסמך כה). את הפיקוח על עריכת המשפט מסר חאוואנסקי אל התובע הכללי של פלך מוהילוב (מסמך כו).

19 דצמבר 1825 (כ"א טבת תקפ"ו): החקירה הקודמת למשפט עדיין לא מוצתה, ולכן שלח ממשל הפלך את התיק לידי בית משפט השלום בבאבינאוויטש, אשר העיירה ליובאוויטש שייכת אליו, כדי לסיים את החקירה (מסמך מח).

23 בדצמבר (כ"ה טבת): הגיע התיק לבית משפט השלום בבאבינאוויטש (מסמך ל).

9 בינואר 1826 (י"ג שבט תקפ"ו): התובע הכללי מסר את הפיקוח על עריכת החקירה לידי מפקח בית המשפט המחוזי בבאבינאוויטש (מסמך כט).

13 בינואר 1826 (י"ז שבט): התחילו לעסוק בתיק (מסמך ל).

16 בינואר (כ' שבט): שלחו שוטר עם שאלות אל רבינו בליובאוויטש (מסמך ל).

8 בפברואר (י"ג אד"ר): חזר השוטר, ואת התשובות איבד בדרך (מסמך לא).

10 בפברואר (ט"ו אד"ר): חזר שוטר שני ששלחו במקומו, והביא אתו את התשובות (מסמך לא).

12 בפברואר (י"ז אד"ר): בית משפט זה לא הסתפק בחקירות שהוא עצמו יכול לערוך, ושלח הוראה לכמה עיירות שבאותו פלך: קאפוסט, ארשא, שקלאוו וגם לבית המשפט התחתון שבמוהילוב, שגם הם יחקרו את החסידים שבעיירותיהן, בנושא הזה (מסמך לא).

19 בפברואר (כ"ד אד"ר): דיווחו על כך לממשל פלך מוהילוב (מסמך לג).

3 במרץ (ו' אד"ש): ממשל מוהילוב הטיל קנס על בית משפט השלום בבאבינאוויטש עבור הקלות לא חוקיות באופן ניהול החקירות ונתן הוראה לעיירות הנ"ל על זירוז קבלת העדות מהחסידים (מסמכים לח-ט).

אדר - ניסן: מאותה תקופה הגיעו לידינו שלושה מכתבים, בהם כותב אל החסידים, איך להשיב על השאלות שנשאלו ע"י הממשל (מסמכים סו-ח).

ניסן - אייר: התשובות לחקירת החסידים בקאפוסט ארשא שקלאוו ומוהילוב התקבלו לבית משפט השלום בבאבינאוויטש (מסמכים לט-מא).

20 ביולי (כ"ז תמוז): בית משפט השלום בבאבינאוויטש החליט בנושא התיק (מסמכים מב; מח).

3 באוגוסט (י"ב מנ"א): עם סיום החקירות, הוחזר התיק לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב, בצירוף המלצת בית משפט השלום בבאבינאוויטש, כדי שבית המשפט העליון ידון בו ויתן פסק-דין סופי (מסמך מח).

29 בנובמבר (י"א כסלו תקפ"ז): עם סיום הדיון בבית המשפט העליון במוהילוב, החליט בית המשפט לזכות את רבינו, ומסר את התיק עם פסק-הדין לתובע הכללי של פלך מוהילוב, לעיון ולאישור (מסמך מח).

1 בפברואר 1827 (ט"ז שבט): התובע הכללי אישר את הפסק (מסמך מח).

9 בפברואר (כ"ד שבט): פסק הדין נשלח למושל חאוואנסקי לאישור (מסמך מו).

15 במאי (ר"ח סיון): האישור לא התקבל, במקומו שלח המושל אל הסינט העליון של המדינה בפטרבורג ערעור על פסק-הדין (מסמך נא).

28 בנובמבר 1827 (כ"א כסלו תקפ"ח): הסינט העליון מאשר את הזיכוי של רבינו בבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.

הסינט עדיין לא ידע באותה שעה אודות הסתלקות כ"ק אדמו"ר האמצעי, בט' כסלו תקפ"ח. כשהסינט אישר את פסק-הדין של בית המשפט הפלכי, נסתיימו הדיונים.

באותו ערעור שכתב המושל חאוואנסקי, אף הוסיף הצעות שונות הקשורות (לא רק אל כ"ק אדמו"ר האמצעי, אלא) לחוקי המדינה אודות מעמד הרבנים ברוסיה וזכויותיהם. על כך משיבים לו באותו מכתב, כי הם ישלחו את ההצעות לידי המחלקה הראשונה של הסינט, כדי שידונו בו.

תחלת 1834 (חורף תקצ"ד): הדיון בהמלצותיו נמשך, או נדחה לכמה שנים. בחורף תקצ"ד השיב הסינט אל המושל חאוואנסקי, אשר הם החליטו לא לקבל את כל הצעותיו, רק פרטים אחדים שבו.

הם גם מודיעים לו, שיש כבר תוכנית מיוחדת בקשר לתקנון היהודים. חקת היהודים החדשה הזאת פורסמה ונדפסה בשנת תקצ"ה (הראשונה פורסמה בשנת תקס"ה).