אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>חובת המחאה לנכרי שעושה בשבילו</h2><h3>לב. חובת המחאה כשרואהו עושה מעצמו</h3><h4>כו</h4>

<h4>כו</h4>

במקור חיפוש חדש

ולכן אם הנכרי אינו מדליק נר חדש אלא מוסיף שמן בנר של ישראל, או מוסיף נר על נר שדולק כבר¹¹⁵³, אינו צריך למחות¹¹⁵⁴, שאינו נקרא גופו נהנה, וכיון דעושה מעצמו אדעתא דנפשיה קעביד לקבל טובת הנאה (מהדו"ב רמג ד"ה ומהאי טעמא).

הערות

1153. שאינה נקראת הנאת הגוף, כדלעיל פכ"ב סי"א.
1154. ראה מ"א סי' רעו ס"ק יד, ובשוע"ר סי' רעו ס"ד, שאם הנר של ישראל צריך למחות בו. ומפרש מ"ש לקמן סכ"ז, שמותר למחות בו (אבל אין צריך למחות בו) מיירי כשהנר הוא של הנכרי. אבל במהדו"ב שם כתב ע"ז: זה אינו במשמע הלשון כלל דמיירי שהנכרי מוסיף שמן שלו בנר של ישראל, וכל כהאי גוונא הוה ליה לפרש ולא לסתום כל כך וליתן מכשול. אלא ודאי דאף בשל ישראל אין צריך למחות, כיון דעושה מעצמו אדעתא דנפשיה קעביד לקבל טובת הנאה. אלא דלא מהני אדעתא דנפשיה כשגופו נהנה, משום הכי נקט הטור ושו"ע להוסיף שמן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.