<h4>יט</h4>
ויש אומרים390 שכיון שהשבת דחויה היא ולא הותרה כלל מה שאפשר לעשות שלא יהא חילול מן התורה צריך לעשות שלא יהא חילול במלאכה מן התורה, ולכן אם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור על ידי שינוי עושה על ידי שינוי391, שאז אין איסור מן התורה392, ואם אפשר לעשות על ידי נכרי בלא איחור כלל צריך לעשות על ידי נכרי393 מן התורה394. ולא אסרו לעשות על ידי נכרי אלא במקום שיש לחוש שמא יתעצל הנכרי ויבא לידי דיחוי ועכוב395, אבל לא כשישראל עומד עליו ומזרזו בענין שאין לחוש לכלום.
הערות
- 390. ריא"ז שבת פי"ח ה"ג אות ב (ואין אומרים דיעשו דברים הללו ע"י עכו"ם או ע"י קטנים שאינן בני עונשין, שמא עד שנחזור אחריהן יסתכן החולה, אלא עושין ע"י גדולי ישראל שהן בני עונשין הנמצאים שם. ואם היו הנמצאים שם נכרים או קטנים עושין על ידם ואין מחללין ע"י גדולי ישראל, הואיל ואיפשר לעשות הדבר בהיתר אין לנו לעשות באיסור). שלטי הגבורים שם ובשבת (מ, א) אות א.
- 391. ברייתא קכח, ב (מביאה לה שמן ביד ... בשערה). רמב"ן בתורת האדם שער הסכנה (ושמעינן מינה דכל צרכי חולה אע"פ שיש בו סכנה, היכא דאפשר למעבד לה למלאכה בשינוי שלא יתחלל בה שבת משנין ואין מחללין. והוא שלא יתאחר צרכי חולה בשינוי זה כלל). הובא במ"מ פ"ב הי"א. אור זרוע ח"ב סי' לח. רמ"א סי' שכח סי"ב.
- 392. כמבואר בשוע"ר סי' שא ס"ב.
- 393. ריא"ז שם. שלטי הגבורים יומא שם. ראבי"ה סי' תקלא. הובא בהגהות מרדכי רמז תסז. רמ"א שם.
- 394. משמעות ריא"ז שם.
- 395. רמ"א שם מתוס' שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.