<h4>יז</h4>
אבל אם אין לו אפילו מקצת חולי (שוע"ר שכח, כ), אלא מיחוש בעלמא שאין בו חשש סכנה כלל והוא מתחזק והולך כבריא אסור לעשות לו שום רפואה בשבת אפילו על ידי נכרי379. ואפילו דבר שאין בו משום סרך מלאכה אפילו מדברי סופרים ואין בו שום איסור כלל לבריא מכל מקום כיון שעושה לרפואה וניכר הדבר שמתכוין לרפואה אסור380 משום גזרה שמא ישחוק סממנים381 לרפואה כשיהיה מותר לעסוק ברפואות בשבת382 ויתחייב משום טוחן383 (שוע"ר שכח, א). וכן החושש בשיניו במיחוש בעלמא384 (שוע"ר שכח, לח).
הערות
- 379. רמב"ן תורת האדם שער המיחוש (אבל מיחוש שאין בו חולי ואין אדם חולה ממנו אלא מתחזק והולך כבריא בשוק, בזה לא התירו שבות כלל ואפילו ע"י ארמאי, ולא עוד אלא דברים שאין בהם משום מלאכה ולא כלום בעולם גזרו משום שחיקת סממנים). רשב"א שם. ר"ן שם. מ"מ שם. שו"ע שם.
- 380. ר"ן שם. וראה גם רש"י ברכות לו, א ד"ה לא.
- 381. גמ' נג, ב. רמב"ם פכ"א ה"כ. טור ושו"ע שם ס"א.
- 382. ראה רש"י ד"ה גזירה.
- 383. רש"י שם. רמב"ם שם. וראה גם רש"י קח, ב ד"ה שפיר. רמב"ם פ"ח הט"ו.
- 384. משנה קיא, א (החושש בשיניו לא יגמע בהם את החומץ). רמב"ן שם (וזהו החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ... שאין אדם חולה מזה). שו"ת הרשב"א ח"ג סי' ערב. ר"ן (לט, ב) סוד"ה ומהא. מ"מ פ"ב ה"י. שו"ע סי' שכח ס"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.