אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כא. איסור הנאה מהמלאכה ביו"ט שני</h3><h4>טו</h4>

<h4>טו</h4>

במקור חיפוש חדש

נכרי שהביא מחוץ לתחום בשבת או ביום טוב, אפילו אם מוצאי יום טוב הוא שבת או יום טוב שני של ראש השנה או יום טוב שני של גליות, שאף שימתין בכדי שיעשו אעפ"כ יש לחוש שמא יאמר לנכרי שיביא לו ביום טוב ראשון כדי לאכול ביום טוב שני או בשבת שלאחריו⁷⁹³, לאחר שימתין בכדי שיעשו במוצאי יום טוב ראשון, מכל מקום לא רצו חכמים לקנסו כל כך שלא יאכל עד מוצאי שבת או עד מוצאי יום טוב שני⁷⁹⁴, דכיון שאיסור תחומין הוא קל שאינו נתקן בשביל סייג לאיסור של תורה, לפיכך הקילו בו⁷⁹⁵, ודי אם קנסוהו שלא יאכל בו ביום⁷⁹⁶ שהביאו לו ובכדי שיעשו ביום שלאחריו (שוע"ר תקטו, יג).

הערות

793. כדלעיל ס"א וס"ח-י.
794. רז"ה (יג, א) בשם חכמי לוניל (לפי שאין עליו שום איסור הכנה ולא איסור התלוי בקדש כדי שנאמר כי שני הימים קדושה אחת הן וקדושתא אריכתא היא, אלא כעין קנסא, גזירה שמא יאמר לו, דיו שקנסנו עליו יום ראשון. והוא הדין לשבת ויו"ט). הובא ברא"ש פ"ג סוס"י. טור ושו"ע סי' תקטו ס"ח.
795. ראה גם לעיל פ"כ סי"א-ג.
796. רז"ה ורא"ש שם. טור וט"ז שם ס"ק יד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.