<h4>טו</h4>

כל מקום שאסור לשלוח מפני שלא קצץ, אף אם הנכרי הולך מעצמו לאותה העיר שיש לו דרך לשם יש להחמיר שלא לשלוח בידו כשלא קצץ563, שאף שאינו טורח כלום בהליכה בשביל ישראל, מכל מקום מה שהוא מוציא האגרת מרשות לרשות ומעבירה ד' אמות ברשות הרבים או אפילו בכרמלית הוא עושה מלאכות אלו בשביל ישראל כשלא קצץ564 (שוע"ר רמז, יב).

הערות

  1. 563. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' רב (מוליכין איגרות, לפעמים דרך הוא שמוליכו הגוי בחנם, היכא דאית ליה אורחא להתם, [ומ"מ] לא שרו בשליחות איגרת בגמרא אלא כשקצץ).
  2. 564. מ"א שם ס"ק ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.