אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>כשאומר לו לעשות ההיתר</h2><h3>מג. כשהישראל יכול לעשותו בצד היתר</h3><h4>יג</h4>
<h4>יג</h4>
וטעם ההיתר הוא, מפני שענין איסור דיבור בחפציו הוא מה שמתעסק בשבת בדברים האסורים היום, ולא נאסר אלא להתעסק בדברים שאיסורם נתלה בגופם, אבל דברים שאיסורם נתלה בדבר אחר, ואילולי אותו דבר היו דברים אלו בעצמם מותרים בשבת, מותר להתעסק בהם בדבור לעשותם אחר השבת, שהרי הוא אינו מתעסק באותו דבר הגורם להם האיסור אלא באותם דברים שהיה להם היתר מחמת עצמם, אילולי אותו דבר הגורם להם האיסור. לפיכך גבי איסור חוץ לתחום, כיון שיש צד היתר על ידי בורגנין נמצא שאין האיסור בהילוך מחמת עצמו, שהרי אותו הילוך עצמו מותר כשיש בורגנין, אלא האיסור בהילוך הוא מחמת מניעת הדיורין על הדרך, והוא אינו מדבר אלא שילך בדרך ולא שילך במניעת הדיורין. וכן כל כיוצא בזה (שוע"ר שז, טו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.