אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כט. עבר ועשה מתי קנסוהו</h3><h4>יג</h4>

<h4>יג</h4>

ואף דלא קיי"ל כדעת המחמירים¹⁰⁵² בדיעבד אם לא עבר אלא על מראית עין¹⁰⁵³. מכל מקום גם המקילין מודים בכאן שעשה איסור מעיקר הדין¹⁰⁵⁴. ולא דמי לנכרי שכיר יום שבנה בשבת¹⁰⁵⁵, דאין איסור בדיעבד מעיקר הדין¹⁰⁵⁶ אף בשכיר יום. דיש לומר דכיון דקצץ שרי מדינא¹⁰⁵⁷, משא"כ כאן דאין קציצה זו מועלת כיון שאף אם לא יעשה לא ינכה לו כלום מקציצתו¹⁰⁵⁸. וכששכרו לימים¹⁰⁵⁹ גם כן אסור בדיעבד בלאו הכי משום שכר שבת (קו"א רמג, ב).

הערות

1052. רמ"א סי' רמג ס"ב (וי"א שאסור וכן עיקר).
1053. כדלעיל סי"א.
1054. לדעת האוסרים לעיל פכ"ח.
1055. דלעיל ס"ז.
1056. ורק זאת שנכון להחמיר, כדלעיל שם.
1057. מ"א סי' שכה ס"ק לא. וכדלעיל ס"ו.
1058. כדלעיל פכ"ח ס"ז.
1059. שאין לא שייך לומר שאם לא יעשה לא ינכה לו כלום מקציצתו, מ"מ אז יהי' אסור ליטול המעות מטעם שכר שבת שלא בהבלעה, כדלעיל פט"ז ס"ח-ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.