אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כ. איסור הנאה למי שלא נעשה בשבילו</h3><h4>יג</h4>
<h4>יג</h4>
אף שנתבארו לעיל741 ב' טעמים על מה שהצריכו חכמים להמתין בכדי שיעשו, מכל מקום מה שהצריכו להמתין כשהביאו הנכרי מחוץ לתחום, אינו בשביל שלא יהנה ממלאכת יום טוב, שהרי אינו נהנה כלל מגוף המלאכה742, דהיינו ההליכה מחוץ לתחום, אלא הוא נהנה מהדבר שנעשה בו המלאכה אבל לא מן גוף המלאכה בעצמה, ולפיכך לא היו חכמים מצריכים להמתין בכדי שיעשו. ולמה הצריכו להמתין, משום גזרה שמא יאמר לנכרי שיביא לו מיני מאכל מחוץ לתחום ביום טוב כדי למהר אכילתו בלילה, וכיון שקנסו אותו בשעה שמן הדין היה מותר לו לאכול דהיינו במוצאי יום טוב שוב לא יאמר לנכרי להביא לו (שוע"ר תקטו, יב).
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.