<h4>יג</h4>

אין חילוק בין שקבוע בי דואר באותה העיר לשאינו קבוע אלא באגרת שהיא כתב יד ישראל⁵⁶⁰, שניכר לכל שהיא של ישראל, וכשהנכרי מוליכה בשבת אחר האיש שנשלחה אליו יש קצת מראית העין שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל להוליכה, ואעפ"כ כשמשלחו מופלג לפני השבת לא החמירו כל כך לחוש למראית העין כזה לפי סברא האחרונה שנתבאר, וכשקצץ לא החמירו לדברי הכל. אבל אם היא כתב יד נכרי, והוא הדין שאר חפצים שאינם ניכרים לכל שהם של ישראל, מותר לשלחם אפילו בערב שבת לדברי הכל, כל שיש שהות ביום שיוכל להגיע מבעוד יום לבית הסמוך לחומה שבאותה העיר ששולחם לשם, שאף אם לא ימצא האיש בביתו ויצטרך לילך אחריו בשבת אין בכך כלום, כיון שבשעה שהישראל משלחו אין הדבר ידוע לו שלא ימצא בביתו, והרי משלחו בשליחות שאפשר לגומרה מבעוד יום, וכשהולך אחר כך גם בשבת אינו נראה כשלוחו של ישראל כיון שבשעה ששלחו לא היה ידוע שיצטרך לילך בשבת (שוע"ר רמז, ו).