אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כ. איסור הנאה למי שלא נעשה בשבילו</h3><h4>יב</h4>

<h4>יב</h4>

במקור חיפוש חדש

אבל לשאר כל אדם מותר באכילה אפילו בו ביום שהביא מחוץ לתחום, דכיון שאיסור תחומים הוא קל⁷³⁶ הקילו בו שלא לאסור אלא למי שהובא בשבילו. ואפילו אם הביא הנכרי מחוץ לג' פרסאות⁷³⁷ שיש אומרים⁷³⁸ דבג' פרסאות יש איסור תחומין מן התורה, אעפ"כ כיון שאי אפשר לאסור לכל בני אדם בשוה, שהרי איסור תחומין הוא אינו שוה לכל בני אדם שמה שהוא חוץ לתחומו של זה הוא תוך תחומו של זה⁷³⁹, וכיון שהוצרכו חכמים לחלק באיסור זה לאסור לזה ולהתיר לזה, עשו עוד חילוק בין מי שהובא בשבילו למי שלא הובא בשבילו, שאין ראוי לאסור לו מטעם שנתבאר לעיל⁷⁴⁰ (שוע"ר תקטו, יד).

הערות

736. ראה לקמן פכ"א: "דכיון שאיסור תחומין הוא קל, שאינו נתקן בשביל סייג לאיסור של תורה".
737. תרומת הדשן סי' פג. ב"י סי' תקטו ד"ה ומ"ש ואם בא. יש"ש ביצה פ"ג סי' ח. לבוש סי' תקטו ס"ה. ט"ז שם ס"ק טו. מ"א שם ס"ק יח.
738. כמבואר בשוע"ר שצו, א.
739. רמב"ן במלחמות ביצה שם (יג, ב: ונראה לי שהטעם בתחומין דהבא בשביל ישראל זה מותר לזה, לפי שהוא איסור שאינו שוה בכל, לזה הוא חוץ לתחום ולזה שערב או שהוא סמוך למקומו מותר, וכיון שאינו אסור לכל ישראל לא אסרוהו אלא לזה שבא בשבילו). ר"ן שם ד"ה ופירות. ב"י ולבוש שם.
740. סעיף א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.