<h4>יב</h4>

אבל לשאר כל אדם מותר באכילה אפילו בו ביום שהביא מחוץ לתחום, דכיון שאיסור תחומים הוא קל736 הקילו בו שלא לאסור אלא למי שהובא בשבילו. ואפילו אם הביא הנכרי מחוץ לג' פרסאות737 שיש אומרים738 דבג' פרסאות יש איסור תחומין מן התורה, אעפ"כ כיון שאי אפשר לאסור לכל בני אדם בשוה, שהרי איסור תחומין הוא אינו שוה לכל בני אדם שמה שהוא חוץ לתחומו של זה הוא תוך תחומו של זה739, וכיון שהוצרכו חכמים לחלק באיסור זה לאסור לזה ולהתיר לזה, עשו עוד חילוק בין מי שהובא בשבילו למי שלא הובא בשבילו, שאין ראוי לאסור לו מטעם שנתבאר לעיל740 (שוע"ר תקטו, יד).

הערות

  1. 736. ראה לקמן פכ"א: "דכיון שאיסור תחומין הוא קל, שאינו נתקן בשביל סייג לאיסור של תורה".
  2. 737. תרומת הדשן סי' פג. ב"י סי' תקטו ד"ה ומ"ש ואם בא. יש"ש ביצה פ"ג סי' ח. לבוש סי' תקטו ס"ה. ט"ז שם ס"ק טו. מ"א שם ס"ק יח.
  3. 738. כמבואר בשוע"ר שצו, א.
  4. 739. רמב"ן במלחמות ביצה שם (יג, ב: ונראה לי שהטעם בתחומין דהבא בשביל ישראל זה מותר לזה, לפי שהוא איסור שאינו שוה בכל, לזה הוא חוץ לתחום ולזה שערב או שהוא סמוך למקומו מותר, וכיון שאינו אסור לכל ישראל לא אסרוהו אלא לזה שבא בשבילו). ר"ן שם ד"ה ופירות. ב"י ולבוש שם.
  5. 740. סעיף א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.