אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>קבלנות ושכירות</h2><h3>טז. אריסות וחכירה ומכירה</h3><h4>יב</h4>

<h4>יב</h4>

וכן יעשה כל איש ישראל שמחזיק מחיה, או מוכרי הערינ"ג ומלח וטאבי"ק, יבקש לו נכרי ויאמר לו בזה הלשון, אם הייתי רוצה לשכור אותך שתמכור משקה שלי בשבת⁵⁹⁶ הייתי נותן לך על דרך משל מן טאפ⁵⁹⁷ שכר אחד טפל⁵⁹⁸, ומן טאפ דבש אחד קטנה, ומן טאפ יי"ש ג' קטנים על דרך משל, עכשיו אין אני שוכר אותך רק אני מוכר לך שיהיה המשקה שלך⁵⁹⁹, ואתה תתן לי בעד כל טאפ המעות שתקבל בעדו פחות א' טפל מן טאפ שכר ופחות אחד קטנה מן דבש ופחות ג' קטנים מן טאפ יי"ש על דרך משל, וישראל יקנה לו בלב שלם המשקה שלו בעד סך מעות שיפסוק אתו עמו בעד כל טאפ⁶⁰⁰ (שו"ת סי' ב).

הערות

596. ראה לעיל פי"ג (שאם אין המכירה קבוע ליום השבת מותר ליתן לו סחורה למכור בשבילו), ופי"ד (שאם יום השוק הוא בשבת אסור ליתן לו סחורה למכור בשבילו). על כן מורה כאן למכור לנכרי קודם השבת את הסחורה שימכור בשבת. ואף שנתבאר לעיל פי"א ס"ח, שהתירו לישראל הקונה מכס שישכור לו נכרי בקבלנות או באריסות לקבל עבורו המכס, היינו מטעם הפסד מרובה וצורך מצוה, שאם לא יטול המכס מהנכרי בשבת לא יוכל לגבותו אחר השבת וישתקע הממון ביד הנכרי והרי הוא מציל הממון מידם (כדלעיל פ"ח ס"א ופי"א ס"ח), ומטעם שאדם בהול על ממונו ואם לא נתיר לו אמירה לנכרי יבא להתעסק בעצמו (כדלעיל פי"ב ס"ט), אבל אם הוא בענין שלא יפסיד כלום מכיסו אלא שמפסיד הריוח שהיה יכול להרויח הרבה בעשיית המלאכה גם בשבתות אין מתירין לו בשביל כך (כדלעיל פי"א ס"ה ולקמן פמ"א ס"ד), ולכן לא התיר כאן אלא במכירה. וראה ס' שו"ת הרב סי' יט, בשוה"ג.
597. סיר. והיא מדת הלח ברוסיה.
598. סיר קטנה.
599. ראה לקמן פל"ד ס"ב וס"ח, באיזה אופן יכול למכור לנכרי שותפו, את כל העסק ליום השבת בלבד. וכאן מייעץ למכור לגמרי לנכרי, את הסחורה שימכור הנכרי בשבת, שבזה אין חשש שכר שבת, ולא חשש מחזי כשלוחו בשבת. ולענין מכירת בית הרחיים לנכרי ליום השבת, שיוכל הנכרי לעשות בה מלאכה בשבת, ראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' לא וסי' צא, שלא מצא היתר מיושב, כי אין שייך קנין בדבר שאינו קצוב. וראה תשובת הג"ר אייזיק מהאמליא (קובץ יגדיל תורה נ.י. ח ע' יב), ותשובת הג"ר אלעזר ארלזרוב (קובץ יגדיל תורה ירות"ו יא ע' 23), שהדרך הכי טובה למכור, ולחזור ולקנות בשותפות עם הנכרי ולהתנות (כדלקמן פל"ד), ובאיזה אופן לכתוב השטר. ומכל מקום כתב הצ"צ שם, שיש נוהגים להקל במחזיקי הדואר שמוליכים הדואר גם בשבת, ע"י מכירת הסוסים והשחת לנכרי. וראה מה שליקט בזה בס' אמירה לנכרי פס"ג הערה יט. וראה ס' תקוני מקוואות ע' קסח בשוה"ג, באיזה אופן מועיל תנאי כזה, שמכירת החמץ שבחנות לנכרי (לפני שבת שחל בערב פסח) תחול רק על החמץ שלא ימכור בערב שבת אחר חצות. ואפשר שכאן מוכר לו בערב שבת את כל המשקה שבחנות, ואחר השבת מוכר לו הנכרי בחזרה את המשקה שלא מכר בשבת.
600. ואם הישראל חושש שהנכרי יגנוב כשהולך להביא המשקה, יתבאר לקמן פ"מ ס"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.