<h4>יב</h4>

וכן אם שכרו וקצץ לו שכר כך וכך בעד כל יום ויום שידליק לו נרות ויבעיר לו מדורה, או שקצץ לו בעד כל הדלקה והדלקה והבערה והבערה497, ולא צוהו להדליק ולהבעיר בשבת אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו, חשיב קבלנות (שוע"ר רעו, א). ואין לאסור משום שהוא שכיר יום, כיון שקבל עליו כל המלאכה דינו כקבלן498 (קו"א רמד, א ד"ה ועוד י"ל והוא עיקר).

הערות

  1. 497. מ"א סי' רנב ס"ק ב.
  2. 498. אלא שבזה אסור מטעם אחר, שיתבאר לקמן פכ"ב ס"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.