אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ב. איסורו מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר</h3><h4>יב</h4>

<h4>יב</h4>

והטעם הוא, דאף שהתירו לקבוע לו המלאכה בשבת, הצריכו בקבלנות כדי שיעבוד אדעתא דנפשיה ולא אדעתא דישראל, דכשעושה בשביל ישראל נעשה שלוחו ושלוחו כמותו דיש שליחות לנכרי לחומרא⁷⁹, אבל כשעושה בשביל עצמו אין בה משום שלוחו כמותו, אלא שהאמירה אסורה בשבת עצמה משום ממצוא חפצך, וזה התירו במכס (קו"א רסג, ח ד"ה והענין).

הערות

79. כדלעיל פ"א ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.