<h4>יא</h4>

וכל זה הוא כשאומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת. אבל כשאומר לו בשבת שיעשה לו מלאכה למחר1439, אין בזה משום שבות אלא משום ממצוא חפצך1440, ולכן כל מקום שיוכל להמציא צד היתר לעשות בשבת אותה מלאכה עצמה שרוצה לעשות אחר השבת, מותר לומר בשבת שיעשנה אחר השבת, אפילו אם עכשיו אין שם אותו צד היתר1441 (שוע"ר שז, טו).

הערות

  1. 1439. וכן כשאומר לישראל חבירו לעשות לו דבר זה למחר, או שאומר על עצמו בשבת על עצמו שיעשה דבר זה למחר.
  2. 1440. כדלעיל פ"ב. ס"א.
  3. 1441. וכן מותר בזה (כשאומר לעשות מלאכה אחר השבת) במקום מצוה, ואמירה ברמז, וכדלעיל פ"ב ס"ג-ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.