אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כב. כשגוף הישראל נהנה ממלאכת הקבלן</h3><h4>יא</h4>

<h4>יא</h4>

במקור חיפוש חדש

יש אומרים⁸²³ שאם עשה הנכרי מדורה קטנה לצרכו בלבד⁸²⁴, ואחר כך בא זה להתחמם כנגדה, והוסיף הנכרי עצים בשבילו מדעת עצמו, אין הוספה זו אוסרתו להתחמם שם, כיון שהיה יכול להתחמם שם קצת אף בלא הוספה זו⁸²⁵. וכן אם היתה המדורה דולקת מבעוד יום ובשבת הוסיף בה הנכרי עצים בשביל ישראל מותר להתחמם כנגדה (שוע"ר רעו, יג). וכן אם הנכרי הוסיף שמן בנר של ישראל, או הוסיף נר על נר שדולק כבר, שרי ליהנות ממנו⁸²⁶ (מהדו"ב רמג ד"ה ומהאי טעמא).

הערות

823. ס' התרומה סי' רנב (ואם נר אחד דלוק בשבת ועכו"ם הדליק בשבת הרבה נרות, או נתן באש עצים הרבה, מותר ישראל ליהנות מהן, כיון שמתחלה היה יכול ליהנות קצת מן הנר או מן האש). סמ"ג ל"ת סה (כ, ג). מרדכי סי' רנ, והגהות מיימוניות פ"ו אות ה, בשם מהר"ם מרוטנבורג, שעשה כן הלכה למעשה. טור ושו"ע סי' רעו ס"ד.
824. שיתבאר לקמן פכ"ד ס"ו-ז, אם מותר לישראל להתחמם כנגדו.
825. ואם הנכרי צחצח נעלי הישראל, ראה לקמן פכ"ג ס"ג.
826. טור ושו"ע שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.