<h4>יא</h4>

ואפילו שוכרו לימים494 בדבר קצוב לכל יום בהליכתו וחזירתו, אינו דומה לשכיר יום, שהואיל וקבל עליו כל מלאכת הולכת האגרת הרי זה דומה לקבלן (שוע"ר רמז, ז), שבודאי לא יחזור באמצע הדרך (קו"א רמג, א ד"ה ולפי). אבל ליתן האגרת לידו בערב שבת אסור495, דשמא יצא בשבת ויהא נראה כאילו צוהו לילך בשבת496, כיון ששכרו לימים ושכרו סמוך לשבת. אבל בד' וה' מותר לשוכרו לימים וליתן לו אז האגרת, הואיל ואינו מקפיד עמו באיזה יום ילך, כשילך בשבת אינו נראה כשלוחו (שוע"ר רמז, ז).

הערות

  1. 494. ראה אליה זוטא סי' רמז ס"ק ב. תוספת שבת שם ס"ק ז.
  2. 495. ר"ן שבת (ז, א) ד"ה גרסינן בגמרא. שו"ע סי' רמז ס"ג.
  3. 496. כדלקמן פט"ו ס"ג (לענין קבלנות שלא קצץ ונותן לו בערב שבת) ופל"ג ס"א (לענין השכרת כלי שעושים בו מלאכה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.