<h4>יא</h4>
כל דבר המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירה356, לפיכך מה שנוהגים בסעודות גדולות בימות החמה ליטול החלונות על ידי נכרי, לא יפה הם עושים, שהרי בנטילה זו יש חיוב חטאת לישראל שהוא סותר על מנת לבנות, שהרי עתיד להחזירן אחר כך357, ואם כן כשאומר לנכרי הרי זה שבות גמור358, ואינו שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער. ולהאומרים שסותר על מנת לבנות אינו חייב אלא אם כן דעתו שבנין האחרון יהיה יותר טוב מן הראשון359, אין בנטילת החלונות אלא איסור מדברי סופרים, ולומר לנכרי הוא שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער. לפיכך אין צריך למחות בהמקילין, כיון שיש להם על מי שיסמכו, אבל כל אדם יחמיר לעצמו כסברא הראשונה שהיא עיקר (שוע"ר שיג, יז).
הערות
- 356. ברייתא וגמ' קכב, ב. שו"ע סי' שח ס"ט. ט"ז שם סק"ט וסי' שיג סק"ה. וראה גם שוע"ר סי' תקיט ס"ד (שהמסלק צירים הללו מן חורם חייב משום סותר והמחזירם חייב משום בונה אפילו אינו תוקע בחזקה). אבל ראה שוע"ר סי' רנט ס"ז (מן התורה אין איסור אלא כשסותר גוף הבנין אבל לא כשסותר פתחו אלא שחכמים הוא שגזרו שלא לסתור דלתות של בנין המחובר לקרקע).
- 357. כדעה הב' שבשוע"ר סי' רעח ס"ב.
- 358. ט"ז סק"ה. וכן דעת המ"א סי' שח סקכ"ב.
- 359. כדעה הא' שבשוע"ר סי' רעח ס"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.