אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>ז. במלאכות דרבנן במקום מצוה</h3><h4>יא</h4>

<h4>יא</h4>

ואף שהיא מטה אצבעותיה אליה ומסייעה עמה²⁵⁸ קצת²⁵⁹, אין בכך כלום, שמסייע אין בו ממש²⁶⁰, ומותר גמור מן התורה²⁶¹. ואף מדברי סופרים אין איסור לסייע אלא לעושה מלאכה גמורה, או לדבר האסור משום שבות שלא במקום מצוה, אבל במקום מצוה לא גזרו על הסיוע, כמו שלא גזרו על האמירה לנכרי לפי שהוא אינו עושה כלום, ואף בסיוע אינו עושה מאומה שמסייע אין בו ממש באמת, אלא שהחכמים גזרו עליו גזרה שמא יבא לעשות בעצמו. אבל העושה מעשה אסור אפילו הוא שבות דשבות במקום מצוה (שוע"ר שם).

הערות

258. ט"ז שם.
259. רש"י ביצה כב, א ד"ה מסייע (מעט).
260. ש"ך ומ"א שם, מגמרא שם. וראה לקמן פ"י ס"ט וסט"ו, שאם א"א להעשות בלתי סיוע הישראל אסור.
261. ראה שו"ת חכם צבי סי' פב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.