אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>קבלנות ושכירות</h2><h3>טו. קבלנות שלא קצץ</h3><h4>י</h4>

<h4>י</h4>

במה דברים אמורים כשהוא מצפה וממתין לתשלום שכר ואין דעתו סמוכה עליו בודאי, אבל אם אינו מצפה כלל לתשלום שכר אלא עושה בחנם, מן הסתם עושה כן לשלם גמול לישראל על הטובה שקבל ממנו כבר, והרי זה כעושה בשביל שכר⁵⁴⁷. ויש חולקין על זה, אם לא שהנכרי מאליו מתחיל לומר להישראל שילך לו בחנם⁵⁴⁸ שאז בודאי דעתו בשביל טובת הנאה שקיבל ממנו כבר⁵⁴⁹. וטוב להחמיר כדבריהם⁵⁵⁰ (שוע"ר רמז, ט).

הערות

547. מהר"י אבוהב סי' רמז (כשהגוי אומר לישראל שהוא רוצה להוליך לו הכתב בערב שבת בחנם למקום שהוא רוצה נראה בזה להתיר, שהרי זה הגוי מאליו הוא עושה זה, ואין זה אלא להחזיק טובה לישראל מצד מה שקבל ממנו וה"ל כאלו קצץ). שו"ע שם ס"ד.
548. דרכי משה סי' רנב ס"ק ב, בדעת כמה פוסקים. רמ"א סי' רמז ס"ד. ט"ז שם ס"ק ז (שמפרש כן גם בדעת מהר"י אבוהב וב"י).
549. ולא סגי בטובת הנאה שיקבל ממנו אחר כך, שבזה לא חשיב קצץ. במה דברים אמורים כשאמר להישראל שיעשה לו בחנם, שבזה מתיר כאן כשנותן לו סמוך לשבת. אבל אם הנכרי עושה מעצמו, ואינו אומר כלום לישראל, סגי במה שיודע שלא יפסיד ובודאי יקבל טובת הנאה מהישראל כנגד זה, ומותר אפילו כשעושה מעצמו בפני הישראל בשבת, כדלקמן פל"ב ס"ב.
550. רמ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.