אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ב. איסורו מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר</h3><h4>י</h4>

<h4>י</h4>

והיינו משום שאמירה זו דחויה היא ולא הותרה, שצער בעלי חיים דוחה שבות דרבנן, הילכך כל מאי דאפשר עבדינן, דהיינו שיקנה החלב כדי שיהיה טורח בשביל עצמו, שאף שהותרה אפילו האמירה, מכל מקום כיון שאפשר שיעשה בשביל עצמו למה יעשה בשביל ישראל, יעשה בשביל עצמו כדי להקל איסור האמירה, שעל ידי זה נעשה כאומר לו עשה מלאכתך⁷⁶ (קו"א רנב, ו ד"ה ומיהו).

הערות

76. שהאמירה עצמה אסורה הן מטעם ממצוא חפצך (כדלעיל ס"ו), והן מטעם איסור לומר לו עשה מלאכתך בחפצי ישראל (כדלקמן פ"ד ס"ח ואילך), ומשום צער בעלי חיים התירו האמירה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.