אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כז. כשהתועלת מהמלאכה רק כשנעשית בשבת</h3><h4>ט</h4>

<h4>ט</h4>

במקור חיפוש חדש

והרווחה שאסרו כמה פוסקים⁹⁸⁹, היינו הרוחת נכסיו שמתרווחין ומתרבין על ידי כך, דכיון שיש לישראל ריוח נכסים ממש ממלאכה זו אזי מחזי כעושה בשליחותו, אבל בהנאה בעלמא לא מחזי כעושה בשליחותו, כיון שלו עצמו יש ריוח נכסים ממש עביד אדעתיה⁹⁹⁰ (קו"א רמד, א ד"ה ובכך).

הערות

989. לקמן פכ"ח.
990. ראה לקמן פכ"ח דקיי"ל כהפוסקים שאין חוששים אפילו להרוחת נכסיו ממלאכת הנכרי. ולפי"ז כתב בשו"ת שארית יהודה סי' ה (יט, סע"ד), שאפשר גם כאן קיי"ל כדעת המתירין לגמרי. וראה לעיל פכ"ג ס"ב, שבלא"ה יש להחמיר לא ליהנות בשבת וגם במוצאי שבת עד בכדי שיעשו, אפילו גמר הכלי בשבת בקבלנות, אא"כ צריך אליו בשבת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.